באותה הפוליסה, מופיע המונח "בולען" פעם נוספת, בפרק 2 לפוליסה תחת "ביטוח מבנה". שם ניתן כיסוי ביטוחי לאירוע של "התמוטטות ו/או קריסה ו/או שקיעה פתאומיים ובלתי צפויים של מבנים מבנייה מסיבית, הנובע מתזוזת קרקע, משקיעת קרקע ומגלישת קרקע פתאומית ובלתי צפויה. מובהר בזאת כי כיסוי זה לא יחול אם השקיעה ו/או הקריסה ו/או ההתמוטטות נגרמו מהתופעה הגאולוגית הידועה בשם "בולען" או "בלועה"." (ההדגשה ושינוי הצבע במקור- צ.ג.פ - עמ' 25-26 לפוליסה).
מסעיף זה נלמד כי על פי עמדת איילון עצמה יש לבחון את משמעות המונח "בולען" על פי ההגדרה הגיאולוגית (להבדיל מפרשנות מילונית כגרסת ב"כ איילון). משהובאה לנו העמדה הגיאולוגית כי אין מדובר בבולען, הרי שיש לדחות את פרשנות איילון לפירוש "המילוני" ולקבוע כי לא הוכח קיומו של החריג. בפרק בו עסקינן, פרק הסייגים, המופיע לאחר פרק "ביטוח המבנה", יש הפנייה למעשה להגדרה הקודמת למלה "בולען" בשימוש במלה "המכונים".
שלישית, החריג מנוסח אמנם בצורה כוללנית, אולם אין מדובר בכל ה"בורות או שקיעות קרקע" אלא רק כאלו המכונים בולענים.
בעניין זה, לכל הפחות, פרשנותה של מדיה מייבן היא אפשרית וסבירה (ואף כאמור עדיפה) ומתיישבת עם לשון הפוליסה, כי המונח "המכונים "בולענים"" הוא כפי הגדרתו הגיאולוגית.
כפי ששנינו מעלה - מדובר בחריג, ועל כן על איילון נטל ההוכחה לקיום החריג (ע"א 453/11 הנ"ל). בע"א 11081/02 הנ"ל נקבע:
"יוצא מכל אלה, כי מוטלת על המבטח חובה להגדיר את החריגים לכיסוי הביטוחי, כדי שיוסק דבר היעדרו של כיסוי ביטוח בצורה המדויקת ביותר. מקום שהדבר נעשה בהגדרות כלליות וסתמיות, תועדף פרשנות תכליתית המקיימת את הכיסוי, מפרשנות השוללת אותו. אין די שהמבטח יצביע על-פירוש סביר של החריג, כדי שיוכר דבר קיומו, אלא עליו להראות כי התקיימות החריג לכיסוי הביטוחי היא פירוש סביר יחידי של סעיף הפטור .... יש לבחון כל חוזה ביטוח לפי נסיבותיו, ולאמץ את האופציה הפרשנית, המלמדת על כוונת הצדדים, ואשר יש בה סבירות ואיזון" (פסקה 62 לפסק הדין, ההדגשות הוספו)
על כן, ובניגוד לטענת איילון בסיכומיה (ראו סעיפים 91 -101 לסיכומים ועוד), אני סבורה כי לכל הפחות יש שתי פרשנויות סבירות והגיוניות ועל כן ידוע הכלל בהקשר הביטוחי כי "הפרשנות נגד המנסח בהקשר הביטוחי, משמשת בעיקר מקום שמדובר בחריגים לכיסוי הביטוחי" (ע"א 11081/02 הנ"ל פסקה 60).