רק בחלוף כשבוע, ביום 29.10.24, בשעה 13:53, העבירה רחלי לליהי את מלוא הערותיה לטיוטת ההסכם. במסגרת זו, לראשונה, הועבר גם לוח תשלומים מוצע מטעם התובעת, אשר תאם את לוח התשלומים שנקבע בינה לבין רוכשי דירתה בקריית ביאליק (סעיף 19 לתצהיר רחלי). נראה כי הדבר נבע, ככל הנראה, מכך שרק באותו יום נחתם ההסכם למכירת דירתה של התובעת בקריית ביאליק.
עיון בהערותיה של רחלי לטיוטה, מלמד כי מדובר במספר לא מבוטל של הערות. אחת ההערות מכילה הצעה חלקית ללוח תשלומים, כך שלגבי מועד התשלום השני נכתב כי התובעת "ממתינה לתשובה מהקונה". בהערה נוספת בסעיף 10א לטיוטה, שינתה רחלי את סכום הפיצוי המוסכם מסך של 106,000 ₪ לסך של 203,000 ₪.
מכל מקום, בחלוף כרבע שעה ממשלוח הערותיה של רחלי, השיבה לה ליהי "תשפרי את הלוח תשלומים" (כך במקור). בתגובה לכך השיבה רחלי, "מה הם מבקשים ? דברי איתי". ליהי השיבה "844 אלף לפינוי לא טוב לי, ומתי תשלום 2 ? הולכים לקנות. להשאיר לפינוי 10 אחוז". בחלוף מספר שעות השיבה רחלי, "אבדוק ואעדכן". לאחר שבדקה, הציעה רחלי "בחתימה 203,000; 100 ימים 982,500; 641,500 שלושים יום לפני פינוי; בפינוי 203,000", ועל כך שאלה "מה אומרת ?". ליהי השיבה "מחר אבדוק מול המוכרים" (נספח 31 למוצגי התובעת).
בהיעדר מענה מליהי באשר לתוצאות בדיקתה מול הנתבע, ביום 31.10.24 שאלה רחלי: "יש תשובה לגבי תנאי התשלום ?", ובמקביל הציעה לוח תשלומים חלופי וביקשה מליהי: "אשרי שבסדר". ליהי חזרה בפניה על עיקרי ההצעה, כפי שהבינה אותה, ושאלה: "זאת שלך ההצעה, נכון ?". רחלי השיבה: "כן" (נספח 36 למוצגי התובעת). כעבור מספר שעות בלבד, הודיע הנתבע, כאמור, כי החליט שלא למכור את הדירה.
השתלשלות זו מלמדת, תחילה, כי ניסיונה של התובעת לקשור בין מכירת דירתה בקריית ביאליק לחתימת החוזה מול הנתבע, אינו מדויק כלל ועיקר. התובעת טענה כי לאחר שסיכמה עם הנתבע על התמורה ומועד המסירה, "סגרתי עם רוכשי דירתי..., ואז גם אישרתי לרחלי להתקדם בעריכת ההסכם למכירת דירתי" (סעיף 17 לתצהירה). ואולם, מחיר הדירה ומועד המסירה אינם חזות כל ההיבטים הדרושים לגיבוש מסוימות החוזה, ובוודאי שאינם יכולים להעיד כי הייתה גמירת דעת מצדו של הנתבע להתקשר בחוזה, כאשר נוסח החוזה טרם הוחלף בין הצדדים והנתבע טרם כלכל צעדיו. התובעת סברה, בשגגה, כי הסיכום בדבר מחיר הדירה ומועד המסירה משכלל חוזה מחייב, אך אין הדברים כך.