לא זו אף זו, רחלי טענה בתצהירה כי "בהסתמך" על כך שביום 29.10.24 קיבלה את דרישת ליהי לשיפור לוח התשלומים, "חתמה אלה במשרדי, בערב יום 29.10.24, על ההסכם למכירת דירתה" (סעיף 23 לתצהירה). ואולם, כפי שפורט לעיל, כבר ביום 22.10.24 הודיעה רחלי לליהי כי התובעת צפויה לחתום באותו יום על ההסכם למכירת דירתה בקריית ביאליק. משכך, מתעורר קושי ממשי בטענה שלפיה רק לאחר קבלת דרישת ליהי לשיפור לוח התשלומים, ובהסתמך עליה, חתמה התובעת על ההסכם למכירת דירתה. זאת ועוד, ביום 22.10.24, הוא המועד שבו הודיעה רחלי לליהי כי התובעת מתכוונת לחתום על ההסכם למכירת דירתה, רחלי טרם העבירה את הערותיה לטיוטת ההסכם היחידה שליהי העבירה אליה עד אותה עת. בנסיבות אלה, קשה לייחס לתובעת הסתמכות על המשא ומתן שהתנהל באותה עת, אשר היה מצוי בשלב ראשוני בלבד, במסגרתו הועברה טיוטת הסכם אחת בלבד וטרם הועברו לגביה הערות מטעם התובעת. ממילא, בשלב זה לא ניתן היה לראות בטיוטה האמורה בסיס למסקנה כי בין הצדדים התגבשו גמירת דעת ומסוימות ביחס לתנאי העסקה ולפרטי ההסכם.
יתר על כן, ובכך העיקר. ממועד משלוח טיוטת ההסכם הנכונה ביום 10.10.24, יום קודם לערב יום הכיפורים, ועד להודעת הנתבע ביום 31.10.24 כי אין בכוונתו למכור את הדירה, חלפו 21 ימים בלבד. בתוך תקופה קצרה זו חלו יום הכיפורים, שנמשך יומיים, וכן חופשת חג הסוכות בצירוף ימי שישי ושבת, שנמשכה 11 ימים נוספים. במהלך חול המועד סוכות, ביום 20.10.24, אישרה ליהי לרחלי דבר קיומה של חריגת בנייה בדירה, בשים לב לשאלתה המוקדמת של רחלי בנדון מיום 14.10.24. בהמשך, ביום 22.10.24 כתבה ליהי לרחלי, "...לא שלחת לי עדיין הערות ולוח תשלומים כדי שאאשר עם המוכרים" (ההודעה צורפה כנספח 23 למוצגי התובעת). רחלי ידעה, אפוא, כי הערותיה לטיוטת ההסכם, כמו גם לוח התשלומים, טעונים אישור מצד הנתבע, המוכר, וכי טרם התקבל אישור כאמור. ידיעה זו נבעה לא רק מהתנהלות הצדדים בפועל, אלא אף מתחייבת מתפקידה של רחלי כעורכת דינה של התובעת ומהאופן שבו התנהל המשא ומתן באמצעות באי כוח הצדדים.
ככל הנראה, מתוך רצון להתאים את הערותיה, ובפרט את לוח התשלומים, לתנאי ההסכם שעתיד היה להיחתם למכירת דירתה של התובעת בקריית ביאליק, רק בחלוף שבוע, ביום 29.10.24, העבירה רחלי לליהי את מלוא הערותיה לטיוטת ההסכם. במסגרת זו, לראשונה, צירפה רחלי גם לוח תשלומים מוצע מטעם התובעת, אשר תאם את לוח התשלומים שנקבע בינה לבין רוכשי דירתה בקריית ביאליק (סעיף 19 לתצהיר רחלי). מדובר היה במקבץ נרחב של הערות ותיקונים, ובכלל זאת הצעה חלקית בלבד ללוח התשלומים. כך, ביחס לתשלום השני צוין כי התובעת "ממתינה לתשובה מהקונה", וכן הוצע להגדיל את סכום הפיצוי המוסכם מסך של 106,000 ₪ לסך של 203,000 ₪.