בענייננו, עורכות הדין מטעם הצדדים, אשר ניסחו את טיוטת ההסכם, נתנו ביטוי מפורש בטיוטה לכך שהחתימה על ההסכם היא שאמורה לבטא את גמירת דעתם של הצדדים ולהקים את חיוביהם מכוחו. כך, בהוראות שונות בטיוטה נקשרה יצירתן של התחייבויות מפורשות במועד החתימה. כך, למשל, בסעיף 2.5 לטיוטה נקבע כי איסור יצירת שעבוד, יחול "ממועד חתימת הסכם זה"; בסעיף 5(א) נקבע כי "במעמד החתימה על הסכם זה" ישלמו הרוכשים 203,000 ₪; בסעיף 8(ב) נקבע כי "הקונים יחתמו במעמד הסכם זה על ייפוי כוח בלתי חוזר..."; בסעיף 14 צוין כי הצדדים קראו את החוזה והבינו את תוכנו "קודם לחתימה".
גם בטיוטת ההסכם שהוחלפה בין הצדדים נשמר מקום ייעודי לחתימות הצדדים. אין להלום כי הדבר נעשה כלאחר יד. אדרבה: מכלול הוראות הטיוטה מלמד כי הצדדים, באמצעות באי כוחם, ראו בחתימה על ההסכם שלב מהותי בהשלמת ההתקשרות, והתכוונו כי רק לאחר חתימתם יתגבשו התחייבויותיהם מכוחו. בנסיבות אלה, היעדר חתימה על ההסכם מחזק את המסקנה כי במועד שבו הודיע הנתבע כי אינו מעוניין למכור את הדירה, טרם התגבשה בין הצדדים גמירת דעת להתקשר בחוזה מחייב.
מסקנה זו משתלבת עם העובדה כי נוהג מקובל הוא בחוזי מכר מקרקעין, שצדדים למשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה מסכימים כי רק חוזה חתום יחייב אותם. בני אדם מן היישוב, שאינם משפטנים, מעניקים חשיבות רבה למעמד חתימת החוזה, מתוך הנחה כי התחייבויותיהם ההדדיות ייכנסו לתוקף רק לאחר חתימתם על החוזה. יפים בענייננו דבריהם של המלומדים ד' פרידמן ו-נ' כהן בספרם, חוזים כרך א (תשנ"א), באשר למשמעות החתימה על ההסכם: "...חתימה היא עדיין ביטוי מן המעלה הראשונה לקיומה של גמירת דעת לכרות חוזה. מסמך ללא חתימה יוצר חזקה כי אינו מחייב. חזקה זו נובעת מנסיון החיים ומאורחות המסחר. כדי לסתור את החזקה יש צורך בראיות משמעותיות" (עמ' 452).
בענייננו, עדי, רעייתו של הנתבע, העידה כי היא והנתבע ידעו שליהי "מתחילה לעבוד על העסקה" (עמ' 55 לפרו' מיום 6.5.26, שו' 15). ואולם, "אנחנו הבנו מהם, אני באמת אומרת את זה בהכי, לא יודעת אם תמימות, אבל הם אנשי המקצוע, ואנחנו העברנו להם..., עוה"ד, המתווך...שמבחינתם זה הכל מנהלות. זה להכין איזושהי טיוטה שתהיה מוכנה לאחרי החגים. שאנחנו נבדוק את כל הדברים ושפשוט נוכל להגיע למילוי הפרטים הסופיים" (שם, שו' 24-18). גרסתה של עדי הייתה אותנטית ושיקפה את הלך רוחה, כמו גם את הלך רוחו של הנתבע (ראו חקירתו בעמ' 93 לפרו' מיום 6.5.26, שו' 23-20), עת צירפו הסכמתם להחלפת טיוטת הסכם בין עורכות הדין. נאמנה עליי גרסת עדי והנתבע כי סברו שהחלפת טיוטת הסכם ללא חתימה, אינה מחייבת את הצדדים (מטעם זה, ביום 20.10.24 הנתבע הסביר לליהי בעניין זיהוי הדירה, אף כי לא שלח לה טופס ארנונה כבקשתה - סעיף 17 לתצהירו).