משום כך אינני מקבלת את הטענה לפיה יש להפחית סכום של 10,000 ₪ מדמי-הניהול ששילמה החברה למשיבים, משום שחברת הפסאז' נשאה בסכום זה.
- זאת ועוד, אני סבורה כי מחומר הראיות בכללותו עולה כי גם המשיבים מודים שלאור מצבה של החברה לפחות משנת 2015 ואילך, היה מקום להפחית את שכרם. כך, המשיבים עצמם הצדיקו את העלייה בשכרם בכך שהחברה היתה מצליחה ורווחית. לטענתם שכרם הוא סביר ומקובל, כי "מדובר בעסק מרוויח ביותר" שרווחיו נובעים בין היתר מהעובדה שהוא מתנהל על-ידי המשיבים "ביעילות שאין שנייה לה" (ס' 42 לתשובה). מכאן ובהתאם לאותו היגיון, ניתן היה לצפות כי כאשר העסק הפך פחות רווחי (לגישת המשיבים – בשל שינויים שונים שפורטו על-ידיהם הקשורים במצב הביטחוני, עבודות הרכבת הקלה, מצב השוק, ירידה בתיירות, ירידה עם הזמן ב"טרנדיות" של המקום, פתיחת מקומות חדשים וכו') – היה על המשיבים לפעול לצמצום הוצאות החברה באמצעות הקטנת התשלומים שעליה לשלם להם. נראה כי צעד כזה ננקט בפועל רק בתחילת שנת 2016 (פ/19.4.2016, עמ' )105.
- רו"ח פרבר אף ציין כי כבר בשנת 2014 סיימה החברה את השנה עם הפסד תפעולי של כ 338 אלף ₪. למרות זאת עמדו דמי-הניהול שמשכו המשיבים באותה שנה על סכום של 1,100,000 ₪ (לא כולל הוצאות על שכר ניהול ששולם לעובדים אחרים שאינם המשיבים, בסך 220 אלף ₪ נוספים – ר' פ/19.4.2016, עמ' 87). נתון זה מעיד אף הוא על דמי-ניהול בלתי סבירים ששולמו למשיבים על-ידי החברה.
רו"ח פרבר אישר בעדותו גם כי הירידה בהכנסות החברה נבעה מהוצאות תפעוליות גבוהות, וכי יש צורך בהתייעלות. הוא העיד כי החברה מצויה בהפסדים כספיים, וכי יש לבצע בה "בדק בית" אמיתי ו"לחתוך" בהוצאות הניהול. הוא ציין, בהתייחס לשנת 2015, כי דמי-הניהול ששולמו למשיבים היו גבוהים, וכי בשנה זו החברה "היתה צריכה לעשות תוכנית התייעלות די רצינית". המומחה אף העיד כי לו היתה החברה פועלת באופן זה תוך נקיטה בהליך התייעלות וקיצוץ בהוצאות השכר, היא היתה מצויה ביתרה חיובית בשנת 2014 (פ/19.4.2016, עמ' 80, 90, 95).
- עוד יצוין כי על-פי טענת המשיבים עצמם, שכר המנהלים עלה בצורה משמעותית במהלך פרק זמן קצר ביותר, וזאת - ללא הסבר מספק. כזכור, לטענת המשיבים בסוף שנת 2012 הוחלט באסיפת בעלי-המניות לשלם להם שכר חודשי גלובלי בסך 21,500 ₪. רק חודשים ספורים לאחר מכן הוחלט באסיפה נוספת של בעלי-המניות מינואר 2013 לשלם להם 40,000 ₪. העובדה שהשינוי הנטען על-ידי המשיבים התרחש תוך פרק-זמן כה קצר, מעלה כשלעצמה תמיהות ביחס לסבירות הנטענת של הסכום.
- מעבר לכך, מעדותו של המומחה מטעם המשיבים, רו"ח פרבר, עולה כי המשיבים ראו חשיבות רבה לעובדה שהם יכולים לעבוד בחברה ולקבל ממנה שכר. המומחה העיד בהקשר זה כי הערך הכלכלי של המניות עבור בעלי-מניות הרוב, נובע מהעובדה שבעלותם בחברה מאפשרת להם לעבוד בה ולהשתכר ממנה. כך השיב רו"ח פרבר על השאלה האם צריכים המשיבים לקבל הצעה למכור את מניותיהם בחברה תמורת מיליון ש"ח (ר' פ/19.4.2016, עמ' 74):
"העד, מר פרבר: לדעתי כן. אבל שוב פעם יש פה עוד דברים שצריך לקחת בחשבון. אחד – שבעלי-המניות קבוצת הרוב עובדת ברדיו והיא מקבלת שכר ועבורה מיליון השקלים יכולים להיות לא רלבנטיים, אלא הם רואים לנגד עיניהם שווי יותר גבוה. וחוץ מזה מדובר במפעל חיים שלהם, ויש פה ערך אמוציונלי מאוד גבוה.