- יחד עם זאת, אינני מקבלת את הטענה לפיה המשיבים לא איפשרו למבקשים לעבוד בחברה ומנעו מהם את האפשרות להשתכר ממנה. זאת משום שמהפרוטוקולים של אספות בעלי-המניות עולה כי המשיבים אכן ביקשו מכל בעלי-המניות לקחת חלק בעבודה בבר.
המבקשים לא קיבלו בשנים האחרונות דמי-ניהול
טענות המבקשים
- המבקשים טענו כי עד סוף שנת 2012 חולקו להם דמי-ניהול חודשיים (דיווידנד) לפי חלקם היחסי במניות החברה. בנובמבר 2012, נוכח ההשקעה הצפויה בפסאז', הסכימו המבקשים בהתאם להצעת המשיבים כי דמי-הניהול יחולקו פעמיים בשנה. אולם מאז ועד היום נמנעים המשיבים מלהעביר למבקשים דמי-ניהול כפי שסוכם ובהתאם לציפיתם הלגיטימית.
טענות המשיבים
- המשיבים טוענים מנגד, כי המבקשים קיבלו הסבר מלא על אי חלוקת דמי-הניהול. הדבר נבע מהשקעת כספי החברה ביוזמות שונות. הם הוסיפו כי במועד מתן העדויות, שלוש שנים מאוחר יותר, היה ברור לכל כי מצבה של החברה הוא בכי רע, וכי אין לכן אפשרות כי היא תחלק דיבידנדים. המשיבים הוסיפו כי לבעל-מניות אין זכות קנויה לקבל דיבידנדים, גם כאשר החברה היא רווחית. לכן, מדיניות לפיה לא חולק דיבידנד איננה עולה כשלעצמה כדי קיפוח, אף אם בעלי-מניות הרוב עובדים בחברה ונהנים מקבלת שכר ממנה.
דיון
- אינני סבורה כי המבקשים הוכיחו כי הם קופחו לאור העובדה שהחברה לא חילקה לבעלי-מניותיה דיבידנד בשנים האחרונות. בתקופה זו נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי מצבה של החברה אינו מאפשר חלוקה של דיבידנד.
גם ההחלטה להפסיק לחלק דיבידנד חודשי בסוף שנת 2012 אינה מהווה קיפוח של המיעוט, באשר אין לבעלי-מניות זכות מוקנית לחלוקת דיבידנד, אף לא כאשר החברה היא רווחית (ראו: צפורה כהן בעלי-מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות (כרך ב', מהדורה שנייה, עמ' 155-147). יחד עם זאת, החלטה להפסיק חלוקת דיבידנד, שכחודש לאחריה הוחלט להכפיל את השכר של בעלי-מניות הרוב המועסקים בחברה, יכולה להיתפס כחלוקה של דיבידנד לקבוצת הרוב בלבד, במסווה של שכר.
יפים לעניין זה הדברים שכתבה צ' כהן בספרה הנ"ל (בעמ' 151-150):
"אם טענתו של בעל מניות מתבססת על כך שנושאי המשרה בחברה מרוקנים את רווחיה במסווה של שכר, כאשר הסכומים שהם נוטלים כשכר עולים על המקובל בשוק ואינם אלא חלוקת רווחים לבעלי-מניות הרוב בכסות של שכר לנושאי משרה, רשאי בעל המניות לטעון טענת קיפוח. טענה זו תהיה מושתת על ההוצאה הבלתי סבירה של השכר לנושאי המשרה, ולא על אי חלוקת דיווידנד. הגם שבית-המשפט אינו מתערב, בדרך כלל, בגובה השכר שהחברה משלמת לנושאי המשרה שלה, הוא רשאי לבדוק אם אכן מדובר בשכר, או שמא אין התשלום בגדר שכר אלא חלוקת רווחים לבעלי-מניות במסווה של שכר".