- זאת ועוד - רו"ח סלובודיאנסקי הוסיף בחוות-דעתו את מלוא דמי-הניהול אשר שולמו למשיבים בשנת 2014 (כ-1.1 מיליון ₪) לתזרים המזומנים התפעולי הנקי של החברה. במילים אחרות הוא התייחס למלוא הסכום כאל סכום שלא היה צריך לצאת מהחברה כלל. זאת משום שהוא סבור שתשלום דמי-ניהול בשווי 20% מההכנסות המדווחות של החברה איננו סביר, כשבמקביל החברה הוציאה עוד 250,000 ₪ עבור עלות שכר ניהול של עובדים אחרים (פס' 94-89 לחוות-דעתו מיום 18.11.2015).
- אני אכן סבורה – כפי שעולה ממכלול האמור לעיל, כי השכר שהמשיבים קבלו בפועל לא היה סביר לאור מצבה של החברה. כאמור, מלכתחילה הצדיקו המשיבים את השכר הגבוה שהם קיבלו בהצלחתה של החברה והצלחת הבר. מכוח אותו היגיון היה על המשיבים אם כן לצמצם את שכרם בתקופה בה החברה לא הצליחה. למרות זאת – המשיבים נקטו בצעדים להפחתת השכר רק בסוף שנת 2015 תחילת שנת 2016 (פ/19.4.2016, עמ' 105). זאת חרף העובדה שכבר משנת 2014 סובלת החברה מהפסדים.
במסגרת ההחלטה בסעדים הזמניים מיום 11.7.2013 לא נקבעו מסמרות ביחס להעלאת שכרם של המשיבים מסכום של 15,000 ₪ ל- 21,500 ₪,. ואכן, אני סבורה כי קשה מאוד להצדיק תשלום של שכר כזה לארבעה מנהלים במקביל שניהלו את הבר, וזאת כאשר החברה סובלת מהפסדים. אולם – גם לו היה מקום לשלם למשיבים סכום נמוך יותר, אין מקום למסקנה העולה מחוות-דעתו של רו"ח סלובודיאנסקי לפיה המשיבים לא היו זכאים לשכר כלל. זאת בעיקר לאור העובדה כי המבקשים עצמם הסכימו בעבר כי שכר של 15,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים הוא סביר (ראו פרוטוקול האסיפה הכללית מיום 18.1.2012, נספח 3 לתגובת המשיבים).
מהו השווי ההוגן של החברה?
- משאין אפשרות להסתמך במלואה על אף אחת משתי חוות-דעת המומחים, ומשהמשיבים התנגדו למינוייו של מומחה מטעם בית-המשפט אשר יעריך את שווי החברה (ראו הודעתם מיום 15.2.2015), הרי שאין מנוס אלא לבצע הערכת שווי בהתאם למכלול החומר שהוצג לפניי ומכלול הנתונים העולים ממנו.
בהקשר זה יש להביא בחשבון את העובדה כי לאחרונה בוצעו מספר עסקאות במניות החברה. עסקה אחת בוצעה בין רעות גל, שאינה צד לתביעה זו אך מועסקת, כפי הנראה, כמנהלת משמרת בבר, לבין מר משה חסון, שהיה אחד המבקשים אך נמחק מהתביעה לאחר שמכר את מניותיו. עסקה זו נעשתה לפי שווי חברה של כ 1.8 מיליון ₪ (פ/19.4.2016, עמ' 95, חקירתו של רו"ח פרבר). כעולה מעדותו של רו"ח פרבר והשוואת הרישומים מרשם החברות מיום 20.2.2013 (נספח א' לבקשה להסרת הקיפוח) ומיום 12.4.2016 (נ/2), בוצעו בחברה עסקאות נוספות על-פי שווי דומה, בין בעלי-מניות הרוב לבין עצמם ובין בעלי-מניות הרוב לבין צדדים שלישיים. כך למשל, מר גזית ואדם נוסף בשם עומר נוימן רכשו מניות בחברה, ואילו שניים מבין המשיבים, אליעזר פרץ ובן רוטשילד מכרו כמחצית ממניותיהם בחברה.