- בסיכומו של דבר, בית משפט קמא לא מצא כי דירקטוריון החברה קיבל את החלטותיו בחוסר תום לב, באופן בלתי מיודע, מתוך ניגוד עניינים או ממניעים אישיים כאלה ואחרים, אלא פעל בהתחשב ברצונם של כמעט 100% מבעלי המניות, שביניהם מספר גופים מוסדיים. בקביעה זו איני רואה להתערב, כך שבשורה התחתונה, המערערים לא עמדו בנטל לסתור את כלל שיקול הדעת העסקי בנוגע להחלטות בדבר חלוקת הדיבידנד השוטף.
(2) רווחי הפסקת איחוד דוחות יס
- בחודש אוגוסט 2009, כחודשיים לפני שנקשרו הצדדים בעסקה בה רכשה בי-קום את השליטה בבזק, וכשמונה חודשים לפני העברת השליטה בפועל לידי בי-קום, הודיעה בזק על הפסקת איחוד דוחותיה עם דוחותיה של חברת הלוויין "יס". כרקע לדברים, נציין כי בזק החזיקה בשעתו ב-49.9% ממניות "יס" וכן באופציה לרכוש 8% נוספים ממניותיה (עדות גלמן, עמ' 587 לפרוטוקול). לפי כללי החשבונאות, ובהתאם להוראות הרשות לניירות ערך, בזק איחדה באותה תקופה את דוחות "יס" עם דוחותיה שלה, ומאחר שבאותן שנים רשמה "יס" הפסדים, אלה נכללו במלואם בדוחותיה של בזק. אלא שביום 20.8.2009 ניתן פסק דינו של בית משפט זה בעניין יורוקום, בו התקבל ערעורה של הממונה על ההגבלים העסקיים על פסק דינו של בית הדין להגבלים עסקיים, ונקבע כי אין לאשר את מיזוגן של בזק ו"יס". בעקבות פסיקה זו הופרדו הדוחות של בזק ו"יס", וכך נוצר לבזק רווח חשבונאי בסך של כ-1.53 מיליארד ₪ (עדותו של גלמן, עמ' 588, 678 לפרוטוקול; עדותו של יואב רובינשטיין, עמ' 1069 לפרוטוקול).
בהמשך לכך, בחודש מרץ 2010, כחודש לפני העברת השליטה לידי בי-קום, וכחלק ממדיניות חלוקת הדיבידנדים הנוהגת בבזק, החליט הדירקטוריון הקודם להמליץ לאסיפה הכללית על חלוקת דיבידנד בסך של כ-2.453 מיליארד ₪, סכום הכולל בתוכו את הרווח החשבונאי שנוצר בעקבות הפסקת איחוד דוחות "יס". בחלוף כשלושה שבועות, ביום 8.4.2010, אושרה חלוקת הדיבידנד על ידי האסיפה הכללית. כשבוע לאחר מכן הועברה השליטה לידי בי-קום, ולמחרת היום החליט הדירקטוריון החדש על גיוס חוב בסך 1.5 מיליארד ₪.
בית משפט קמא קבע כי יש להחיל על החלטות אלה של חלוקת הדיבידנד בגין הרווח החשבונאי וגיוס החוב לאחר מכן, את כלל שיקול דעת העסקי, ואף לדעתי לא הורם הנטל הראשוני המצדיק סטייה ממנו. אנמק בקצרה.
- ראשית, הערה טרמינולוגית.