משכך, עובר הנטל אל המשיבים להראות כי בעל השליטה לא נקלע לצורכי נזילות דוחקים או פתאומיים שהובילו לקבלת ההחלטה, וכי בבסיס ההחלטה עמד היגיון עסקי סביר. אקדים ואומר כי בסופו של דבר, לאחר בחינת הדברים בכללותם ושקילת הטענות לכאן ולכאן, לא מצאתי להתערב בקביעותיו ומסקנותיו של בית משפט קמא בעניין זה. אעמוד על הדברים בקצרה.
- צורכי נזילות של בעל השליטה – כפי שפורט בפסק דינו של בית משפט קמא, בתקופה הרלוונטית מצבן הפיננסי של בי-קום ואינטרנט זהב (בעלת השליטה בבי-קום) היה איתן, ועמדו לרשותן חלופות רבות שאפשרו להן לעמוד בהתחייבויותיהן גם מבלי לנקוט מהלך של הפחתת הון. כך, בין היתר, קופת בי-קום החזיקה באותה תקופה כרבע מיליארד ₪; בנוסף, בי-קום היתה צפויה לקבל כ-300 מיליון ₪ מהדיבידנד השוטף שהיה צפוי להיות מחולק באותם ימים; מלבד גרעין השליטה, בי-קום החזיקה בכ-30 מיליון מניות נוספות של בזק שהיו נקיות מכל שעבוד, שניתן היה לממשן בכל עת; אינטרנט זהב, שהחזיקה באותה תקופה בכ-80% ממניות בי-קום, יכלה למכור כ-30% ממניות בי-קום, שהיו גם הן חופשיות מכל שעבוד, מבלי לוותר על השליטה בבי-קום (ראו עדותו של תורג'מן, מנכ"ל בי-קום, שהעיד כי היה פה "buffer גדול" (עמ' 968 לפרוטוקול), וכן פירוט הדברים בפס' 152-151 לפסק דינו של בית משפט קמא). קביעתו של בית משפט קמא כי גם ללא הפחתת ההון, בי-קום יכלה להמשיך בפעילותה ולעמוד בהתחייבויותיה אף מבלי לגייס חובות נוספים, היא אפוא קביעה מבוססת.
- היגיון עסקי סביר – אין לכחד כי במבט ראשון, ביצוע מהלך של הפחתת הון בסדר גודל כה משמעותי, כאשר במקביל החברה נוקטת מדיניות של חלוקת 100% מהרווח הנקי שלה וכל זאת בסמוך לאחר שהשליטה בחברה נרכשה במינוף גבוה – עשוי לעורר סימני שאלה. כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהפחתת ההון הצריכה את בזק לבצע גיוסי חוב, סימני השאלה אף מתגברים.
בעניין גיוסי החוב, נזכיר כי בסמוך לפני חלוקת המנה הראשונה של הפחתת ההון, בזק גייסה חוב בסך 2 מיליארד ₪, וכחודשיים לאחר מכן ביצעה הנפקת אג"ח בהיקף של כ-2.7 מיליארד ₪. אמנם, מקובלת עלי טענת בזק כי בנסיבות העניין לא ניתן "לצבוע את הכסף", כך שאין לומר כי כספי ההלוואות נועדו בהגדרה להיות מחולקים לבעלי המניות (ראו, בין היתר, עדותו של אידלמן בעמ' 841-840, כי מהלך של גיוס הלוואה מעולם לא נעשה באופן ספציפי לצורך תשלום דיבידנד, אלא לפי צרכי המזומנים של החברה; כן ראו עדות תורג'מן, עמ' 953 לפרוטוקול; על כך ש"לכסף אין ריח" גם בהקשר של רווחים, ראו דבריי בעניין צ.א.ג בפס' 15). עם זאת, אין חולק כי הפחתת ההון המתוכננת הגדילה את הצורך של בזק לגייס חוב, כפי שעולה, בין היתר, מעדותו של גלמן, כי ככלל, אם החברה הייתה משלמת פחות דיבידנדים ולא מבצעת את הפחתת ההון, היא היתה נזקקת לפחות הלוואות (פרוטוקול, עמ' 608-607, 712).