למעשה, היתה זו בזק עצמה שאישרה בזמן אמת כי הפחתת ההון הצריכה גיוס חוב. כך, לאחר שהאסיפה הכללית אישרה את הפחתת ההון ולאחר פניית בזק לבית המשפט המחוזי לצורך אישור המהלך, הרשות לניירות ערך פנתה לבזק בדרישה כי תפרסם הודעת עדכון בנוגע לדיווח אודות הפחתת ההון. בהתאם לכך, ביום 17.2.2011 פרסמה בזק דיווח שכותרתו "הבהרות ביחס לדיווח בדבר חלוקה, חוות דעת גיזה שהוגשה לביהמ"ש", בו צוין, בין היתר, כי:
"גיזה הניחה גיוס חוב בהיקף של 3 מיליארד ₪, שיגויס בחלקים שווים בשנים 2011-2013 ויפרע לאחר שנת 2015. כן תבהיר החברה כי נכון למועד זה היא בוחנת אפשרויות שונות לגיוס חוב למימון צרכי תזרים המזומנים שלה בעת הקרובה, לרבות לצורך ביצוע התשלום הראשון של החלוקה" (נספח כ"ה לכתב "תביעה נגזרת" שהגיש ורדניקוב).
גלמן העיד בעניין זה כי בזק מעולם לא נהגה לדווח על צורך עתידי בנטילת הלוואות, וכי דיווח על לקיחת אשראי נעשה על ידי בזק רק בעת לקיחתו (פרוטוקול, עמ' 617). הדברים אכן מסבירים מדוע מלכתחילה בזק לא פרסמה הודעה נפרדת בדבר גיוס חוב מתוכנן, והסתפקה בפרסום דוחותיה הכספיים. החשוב לענייננו, שאין מדובר בהפחתת הון הנובעת מעודפי מזומנים השוכבים "בקופת החברה", אלא במהלך שהצריך גיוס חוב. ודוק: נטילת הלוואות לצורך חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות, אינה כשלעצמה מהלך פסול. עם זאת, אין להתעלם מכך שייתכנו מצבים ייחודיים בהם עשוי הדבר לשמש אינדיקציה לכך, שההחלטה התקבלה לאו דווקא על טהרת שיקולים שבטובת החברה, ואף להשליך על סבירותה.
- על אף האמור, לנוכח הנסיבות הקונקרטיות של המקרה שלפנינו, ובין היתר בהתחשב במאפייניה של חברת בזק וקביעותיו של בית משפט קמא, לא מצאתי להתערב במסקנה כי המהלך המדובר היה מהלך סביר בעל היגיון כלכלי. על ההיגיון העסקי ועל סבירותה של ההחלטה לבצע את הפחתת ההון, ניתן ללמוד, בין היתר, ממצבה הפיננסי של בזק באותה תקופה ובתקופה שלאחר מכן; מהתנהלותה של בזק בתקופה הרלוונטית; מהמטרה (המוצהרת) של המהלך והתאמתה למצב הדברים בפועל; ממצב השוק; ומעניינים הקשורים בתהליך קבלת ההחלטה. לאחר בחינת מכלול הדברים, אני סבור כי עלה בידי בזק לעמוד בנטל להראות כי מדובר היה במהלך שההיגיון העסקי שמאחוריו היה סביר. אפרט בקצרה.
- ראשית, לפנינו ממצא עובדתי בדבר מצבה הפיננסי של בזק, שלכל אורך התקופה היה יציב למדי. כך, מחזור ההכנסות השנתי של בזק עמד באותן שנים על כ-10 מיליארד ₪ והרווח הנקי השנתי על כ-2 מיליארד ₪; נכסיה של בזק לא היו משועבדים לבנקים; ודירוג האג"ח שלה נותר גבוה מאוד לאורך התקופה כולה. כפי שציין בית משפט קמא, בזק הייתה ועודנה חברה חזקה מאד, בעל הון עצמי רב ותזרים מזומנים גבוה, קבוע ויציב (ראו בפס' 160, 178 לפסק דינו).