בהקשר זה, יש לזכור את השוק הרלוונטי בו פועלת בזק. לבזק מעמד מונופוליסטי בתחום התקשורת הקווית, ובתקופה הרלוונטית לתביעה, לא נעשתה ולא הוכרזה רפורמה בתחום זה, כך שלא הייתה סיבה של ממש לחשוש לירידה חדה ברווחיות החברה (רפורמה בשוק הסיטונאי של שוק התקשורת, המאפשרת לגופים מתחרים לעשות שימוש בתשתיות של בזק הוכרזה מאוחר יותר, אך ביני לביני, לאחר הבחירות וחילופי שרים ומנכ"לים במשרד התקשורת, הרפורמה הוקפאה). מכאן, שבעת קבלת ההחלטה על חלוקת דיבידנד וגיוסי הון, היה בסיס איתן להערכות הכלכליות בדבר המשך איתנות החברה.
קשה להפריז בחשיבות הדברים, באשר מטבע הדברים, ישנה זיקה הדוקה בין מצבה הפיננסי של החברה לבין יכולתה לבצע מהלך מסוג זה, וככל שמצבה הפיננסי של החברה רעוע יותר, כך סבירותו של המהלך פוחתת.
- באשר למטרת המהלך ולהיגיון הניצב בבסיסו, נזכיר כי בזק היתה נתונה בעבר במצב של מינוף-חסר, ואף ביצעה הפחתת הון בסך 1.8 מיליארד ₪ בתקופת בעלת השליטה הקודמת. כפי שעולה מחומר הראיות, ועמדנו על הדברים לעיל, היוזמה לבצע הפחתת הון נוספת נולדה מספר שנים בטרם הועברה השליטה לבי-קום, אולם ביצועה נדחה בשל מגבלות שנבעו מהסכמי העבודה הקיבוציים שנכרתו מול העובדים. לעמדתה של בזק, מטרת המהלך היה ליצור מבנה הון אטרקטיבי יותר למשקיעים, ואפנה בהקשר זה לעדותו של גלמן, שהעיד כי אם לוקחים את ה-benchmark של חברות דומות בתחום הפעילות של בזק, ניתן לראות כי התשואה להון של המשקיעים בבזק היתה נחותה בשל רמת המינוף הנמוכה שלה (פרוטוקול, עמ' 664-663). מחוות דעתו של פרופ' חנס עולה כי כך הוצגו הדברים לדירקטוריון בזמן אמת, ובחוות הדעת הוא מצטט מדבריו של יו"ר הדירקטוריון דאז, שלמה רודב, שהסביר כי "הביקורת ששמענו בשלוש השנים האחרונות [קרי בטרם הועברה השליטה לבי-קום – י"ע] בפגישות עם משקיעים הייתה בעיקר: אתם לא ממונפים מספיק ולכן אינכם מנצלים מספיק את היכולת שלכם, תפחיתו את ההון ותגדילו את התשואה להון" (חוות דעתו של פרופ' חנס, פס' 4.1.6 (מוצג 12 למוצגי בזק)). בית משפט קמא אימץ את עמדתה של בזק, תוך פירוט עדותו של גלמן באשר לתועלת שבצד המהלך (פס' 182), וכשלעצמי לא מצאתי טעם משכנע לסטות מכך.
אוסיף ואזכיר, כי באותם ימים היתה זו תקופה נוחה לבצע גיוסי חוב, וגם בכך יש כדי לתמוך בהיגיון העסקי מאחורי ההחלטה לנוכח מצב השוק באותה העת. אפנה בעניין זה לדבריו של אידלמן, שהעיד כי במועד מתן עדותו (אוקטובר 2013) בזק ישבה על עודפי מזומנים בסדר גודל של כ-2 מיליארד ₪, לאחר שגייסה בשנים קודם לכן כספים בריביות נמוכות, שחלקם שימשו לצורך פירעון הלוואות עם ריביות גבוהות יותר, וחלק אחר נשמר, בין היתר, לצורך השקעות (פרוטוקול, עמ' 841). דברים אלו תומכים בהיגיון העסקי שמאחורי גיוס חוב באותה תקופה, והם אינם מתיישבים עם התזה לפיה גיוסי החוב נעשו אך ורק לצורך חלוקת הדיבידנדים והפחתת ההון.