המסגרת הנורמטיבית
הנטל המוטל על המבקש לאשר תביעה כייצוגית
- השלב הנוכחי בו פונה המבקשת בבקשה לאשר תביעתה כייצוגית הוא שלב מקדמי. במסגרת שלב זה, על בית המשפט להכריע האם יש מקום לדון בתובענה המונחת לפתחו כתובענה ייצוגית. פסיקה נרחבת דנה בחשיבותו של שלב זה, כמו גם באיזונים שביקש המחוקק ליישם עם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, כך שלא ירתיע תובעים פוטנציאליים מפני הגשת תביעותיהן הראויות אך בה בעת ימנע את ניצול כלי התובענה הייצוגית לרעה תוך הגשת תביעות סרק (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מ"ט(5) 774, 787 (1996); רע"א 2598/08 בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ נ' שפירא, [פורסם בנבו] פס' 4 לפסק דינו של השופט פוגלמן (23.11.2010)).
- סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות שכותרתו "אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט", מונה את התנאים לאישור תובענה ייצוגית [ההדגשות שלי, ח.כ.]:
"8. (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".
אם כן, מסעיף 8(א)(1) עולה כי על מנת שתתקבל בקשת המבקשת לאישור התובענה כייצוגית, על המבקשת להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.
- פסיקת בית המשפט העליון אינה אחידה לחלוטין בעניין השאלה מהו הנטל המוטל על המבקשת בבואה להוכיח "אפשרות סבירה" כאמור.
ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי [פורסם בנבו] (5.7.2012), קבע המשנה לנשיא א' ריבלין כי בהתאם לאיזון שקבע המחוקק, אין מקום להחמרת התנאים לאישור תובענה כייצוגית ואין מקום לבירור רוב רובה של התביעה כבר בשלב הבקשה לאישור [ההדגשה במקור]:
"... ברי כי תכלית החוק היא להורות לבית המשפט לבצע בחינה מקדמית של סיכויי התובענה לשם הגנה מידתית על זכויות הנתבעים. לעניין זה, די לו לבית המשפט לעקוב בדקדקנות אחר לשון המחוקק ולראות האם קיימת 'אפשרות סבירה' להכרעה לטובת קבוצת התובעים; הא, ותו לא. החמרת התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובירור רוב רובה של התביעה כבר בשלב אישור התובענה כייצוגית, חורגת מהאיזון שקבע המחוקק, ועל כן היא אינה ראויה. נוסף על כך, דיון שמתבצע באופן זה אינו יעיל, מכיוון שנוצרת כפילות בין הדיון בגוף התובענה לבין הדיון בבקשת האישור..." (שם, בפסקה 15 לפסק הדין).