יחידת הדיור שהוחכרה - "הנכס" - כפי הגדרתו ב"הסכם המכר".
"הנכס– שטח בבית המסומן בצבע אדום ע"ג התרשים המצורף בזה ומהווה חלק
(נספח א') בלתי נפרד מתנאים אלה.
- "לחוכר תהיה זכות מעבר ושמוש" בלבד בשטחים האחרים, בהתאם לתנאי "הסכם החכירה".
- "כל זכויות בניה ... שייכים למחכיר או למי שהמחכיר יעביר זכויות אלה", קרי, זכויות אלו שייכות ל"קניוני הים".
החוכרים, לפחות חלקם הארי, הם אנשי עסקים, לרבות בעסקי נדל"ן, אשר עסקאות מסוג זה אינן זרות להם ו"הסכם החכירה" ותנאיו, היו נהירים להם היטב.
התובע/העד אבנר גלבוע, אשר החל משנת 2012 הוא חבר ועד, הוא רו"ח, כלכלן ועורך דין.
התובע/העד רפאל בר סלע, הוא ד"ר בכלכלה ובמחשוב והיה מנהל אגף מערכות מידע בתעשייה האווירית.
התובע/העד משה לוי, הוא עורך דין, אשר עבד שנים בשירות הציבורי והפרטי.
--- סוף עמוד 31 ---
העדה/צילה ברזילי, היא בת זוגו של אחד התובעים אשר לא התייצב בעצמו לדיון משום, שכדברי בת הזוג שלו: "כיוון שהוא עסוק בחברות שלו אני בעצם מטפלת בכל ענייני הבתים והרכושים" (עמ' 12).
חלק ניכר מהחוכרים אינם מתגוררים כלל בבניין, ויחידות הדיור שהוחכרו להם, מושכרות לאחרים כהשקעה.
בעדותו נשאל והשיב רו"ח ועו"ד אבנר גלבוע:
"כב' השופט: ואני מניח שלפני שחתמת הן על החוזה שלך והן על כל המסמכים לא קנית, איך אומרים לא קנית קוטג' או גיל בחנות, טוב, טוב לא טוב וזה; קנית דירה, השקעת הרבה כסף, אני מניח שקראת את המסמכים האלה?
העד: כן.
כב' השופט: לפני חתימתם.
העד: כן.
כב' השופט: וחתמתם על המסמכים האלה גם לאחר שהבנתם את תוכנם?
העד: כן, בהחלט." (עמ' 58)
...
"עו"ד גיצלטר: חברת אזורים לא מכרה זכויות בעלות על הדירות אלא רק זכויות חכירה לדורות ל-999 שנה.
כב' השופט: זה נכון.
העד: זה נכון בעידן המלונאי שהיה." (עמ' 94)
בעדותו נשאל והשיב עו"ד משה לוי:
"העד: אני רכשתי את הדירה ביוני 2001, בערך חצי שנה אחרי שהמאגר המלונאי נסגר שם בבניין. אני עמדתי על כך, מי שהכין את החוזה זה עו"ד אלון שייצג את המוכרים ואני עמדתי שייכתב שם שזו דירת מגורים, בגלל העובדה שהבנתי שזו חכירה ל-999 שנה ויש פה כל מיני מסמכים נלווים שמופיעים שמה כנספחים. ועמדתי על כך שיירשם וזה נרשם. אחר כך היה עוד ענין שאני באתי ראיתי מרפסת.