ביום 12/9/2014 כותב יצחק רוט לעיריית תל-אביב:
"ברצוני ליידע אתכם בפרטים הבאים:
א. הנני חוכר לדורות של יחידת המגורים, נושא הנדון שבמכתבכם, ולא הבעלים. רכישת הזכויות נעשתה על ידי בזמנו, מול חברת אזורים בע"מ בעלת המבנה אז להלן היחידה.
ב. זכויות הבעלות על המבנה הועברו מחברת אזורים בע"מ לקניוני הים בע"מ. שהיא בעלת המבנה להלן הבעלים.
ג. בבניין חברת ניהול מיקדן בע"מ. שלה הזכויות והיכולות לתקן את אשר נכתב במכתבכם. להלן חברת הניהול." (מוצג 2 למוצגי הנתבעים)
ביום 15/9/2014 כותב אדי אבי גלוזמן לעיריית תל-אביב בשם בתו החוכרת:
"הוסמכתי על ידי ביתי, גב' שלי גלוזמן, המתגוררת בחו"ל, ושברשותה יחידת מגורים 715-717 בבית מנדרין להשיב לפנייתכם כדלקמן:
- ביתי הינה חוכרת לדורות של יחידת מגורים במבנה, נושא הנדון שבמכתבכם, ולא הבעלות.
- זכויות בעלות המבנה הינם של חב' "קניוני הים" בע"מ שרכשה אותם מחב' "אזורים". (מוצג 1 למוצגי הנתבעים)
--- סוף עמוד 50 ---
התקנון
"בניין מנדרין" אינו בית משותף וגם אינו רשום כבית משותף.
החלטה חד-צדדית של קבוצת חוכרים מסוימת, לנסח תקנונים בווריאציות שונות ולכנותם "תקנון מוסכם" (ראה מוצגים 61 ו-81 למוצגי התובעים), הגם שהוא אינו מוסכם על ידי אחרים, לרבות "אזורים" בעלת "המקרקעין", אין לה כל תוקף, אין בכוחה לספח ולנכס לחוכרים שטחים כלשהם בבניין אשר לא הוחכרו להם, ואין בכוחה להפוך את "בניין מנדרין" לבית משותף.
היות ו"בניין מנדרין" אינו בית משותף וגם אינו רשום ככזה, על פי סעיף 77 (ג) ל"חוק המקרקעין", התקנון החל עליו הוא "התקנון המצוי" בתוספת לחוק.
אמנם בפרוטוקול ישיבת הועד מיום 30/5/2005 התבטא עו"ד איתן קונדה:
"איתן: לדעתי כדי למנוע כל אפשרות של עימותים בין דיירים פרי (חברת הניהול י.פ.) הוא זה שיקבל דיירים חדשים לבנין ויחתום איתם על תקנון".
(מוצג 17 למוצגי התובעים)
אולם, אין לייחס לאמירה זו כל משמעות המשנה זכויות קנייניות "במקרקעין", בוודאי כאשר במועד זה ל"קניוני הים" לא היו עדיין זכויות קנייניות "במקרקעין" ומעמדו של עו"ד איתן קונדה היה מעמד חוכר, כשאר החוכרים.