--- סוף עמוד 57 ---
אני דוחה את טענת ב"כ התובעים, על פיה יש לראות ב"הסכם הפשרה" ו"פסק הדין" דלעיל, כמקנה להם זכויות קנייניות בשטחים נוספים ב"בניין מנדרין", מעבר לשטחים שהוחכרו להם ב"הסכם החכירה".
נהפוך הוא; כתב התביעה בת.א. 1577/02 (מוצג 14 למוצגי התובעים), "הסכם הפשרה" ו"פסק הדין" תומכים ומבססים את המצב העובדתי והמשפטי כאחד, ש"אזורים" היא זו אשר במועד הגשת התביעה הייתה הבעלים של "בנין מנדרין" לרבות השטחים אשר לא הוחכרו לחוכרים, אותם הם מכנים עתה "רכוש משותף", על אף שמעולם, הם לא היו כאלו.
כתב התביעה הוגש על ידי הדיירים/החוכרים באמצעות עו"ד מרדכי שלו.
בכתב התביעה נאמר:
"3. הנתבעת 1 ("אזורים" י.פ.) היא חברה בע"מ שנתאגדה בישראל והיא הבעלים, בין היתר, של שטחים מסחריים (לובי, בית קולנוע, שטחי מסחר) בבניין.
...
- במסגרת הסכם המכר, התחייבה הנתבעת 1 כי תשפץ ותחדש את הבניין, וכי תבצע בו עבודות התאמה, והכל כמפורט בהסכם המכר, לרבות בסע' 3 שלו, במפרט ותוכניות בניין אשר אמורות היו להיות מצורפות לו.
בפועל לא צורפו המפרט ותכניות הבניין, וזאת בניגוד להתחייבות הנתבעת 1 בהסכם ולהוראות סע' 2 לחוק המכר (דירות) התשל"ג - 1973 (להל ן:"חוק המכר דירות").
בנסיבות אלו, חלה בענייננו הוראת סע' 5 לחוק המכר דירות, בכל הנוגע להתחייבויות הנתבעת 1 במפרט.
ואולם, על אף-האמור בהסכם המכר ובניגוד גמור להתחייבויות הנתבעת 1 ו/או לכל דין, מכרה הנתבעת 1 את הדירות בבניין לבעלי הדירות, תוך שהיא נמנעת מלחדש ולשפץ או להתקין בו מערכות חדשות ו/או מתאימות כמתחייב, והכל כפי שיפורט להלן:"
בהמשך כתב התביעה מפורטים הנזקים אשר נגרמו לחוכרי יחידות הדיור בבניין, בשל התנהלות נטענת זו של "אזורים", נזקים הקשורים למערכת מיזוג האוויר, למעטפת הבניין ומצב הבניין, והעמסת דמי אחזקה לא שוויונית.
"הסכם הפשרה" שהושג, מבטא את הצעתו לצדדים של המגשר כב' השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן, כאשר החוכרים מיוצגים בדיון בפניו ובפני כב' השופטת דרורה פלפל, על ידי עו"ד מרדכי שלו, מי שגם הגיש את כתב התביעה בשם הדיירים החוכרים, ומי שגם הציג בפניהם את המצב המשפטי הנכון, לאשורו.