--- סוף עמוד 58 ---
"הסכם הפשרה" אומנם חייב את "אזורים" בתשלום של 1,930,000 ₪ עקב אי מילוי התחייבותה לחוכרים על פי "הסכם החכירה" והנזקים שנגרמו להם, אולם, מאידך גיסא חייב את הדיירים/החוכרים "להשקיע סך של 500,000 ₪ מסכום הפשרה בשיפוץ ו/או בשיפור הרכוש המשותף והמערכות המשותפות אשר בבניין נשוא התביעה".
חיוב זה של הדיירים/החוכרים להשקיע את הסכום של 500,000 ₪ בשיפוץ ובשיפור הרכוש המשותף, אין בו כדי ללמד ששטחים אלו שייכים לחוכרים. חיוב זה מקורו, בסעיף 7 ל"הסכם החכירה", על פיו על החוכרים לשאת בחלקם:
"בהוצאות לניהול, הפעלה, תיקון, אחזקה, חידוש, בדק, ניקיון, תאורה, שמירה וביטוח של הבית ושל מתקנים ושטחים בבית המשרתים או משמשים או שנועדו לשמש את הנכס או את הבית יחידותיו... וכן בהוצאות לשירותים הניתנים במשותף לכל יחידות הבית כגון, חשמל, מים, מזוג אוויר, טלפון וכד'...".
עו"ד מרדכי שלו, היה בין מנסחי "הסכם הפשרה" כעורך דינם של הדיירים.
בחוות דעתו מיום 15/11/2009, אשר ניתנה ארבע שנים !! לאחר "הסכם הפשרה" לבקשת הגב' עדינה כץ יו"ר ועד דיירי "בית מנדרין", חוזר ומפרט עו"ד מרדכי שלו את סעיפי "הסכם החכירה", תוך שהוא מדגיש ששטחים אלו הם בבעלות המחכיר ("קניוני הים" במועד זה) לרבות "זכויות הבנייה" ומביא בפניהם את תנאי "הסכם החכירה" על פיו "לחוכר תהיה זכות מעבר ביחד עם יתר המשתמשים בבית" באותם שטחים שלא הוחכרו להם, הנדרשים לצורך השימוש ביחידות הדיור שהוחכרו להם, ומסכם:
"6. מן המקובץ עולה כי בעל הזכויות "בשטחי אזורים" שלא הוחכרו באופן ספציפי לבעלי הדירות, רשאי לעשות באותם שטחים פעולות שונות לפי שיקול דעתו הבלעדי, כמובן פעולות המותרות על פי החוק" (למשל דיני התכנון והבניה או מניעת מטרדים ואי מניעת אפשרות שימוש סבירה באותם חלקים של הבניין שנועדו לשימוש משותף של כל דיירי הבניין").
(מוצג 15 למוצגי הנתבעים)
בעדותו דחה עו"ד מרדכי שלו את הפירוש אשר הציע לו עו"ד נוף – ב"כ התובעים – על פיו השימוש במונח "רכוש משותף" ב"הסכם הפשרה" מצביע על כך שהסכם זה מכיר בקיומו של "רכוש משותף" בבית משותף.
"ש: ... אני רוצה להסתכל רגע על הסכם הפשרה, זה מוצג 15, לא, 18, לא, 18 למוצגי התובעים. עכשיו תגיד לי רגע עו"ד שלו, אני מפנה אותך לסעיף 1.4. תראה מה כתוב שם.