ת: כן.
--- סוף עמוד 59 ---
ש: נקרא אותו ביחד (אתה לקחת לי את העותק שלי) "מתחייבים להשקיע סך של 500,000 שקל מסכום הסכם הפשרה בשיפוץ ובשיפור הרכוש המשותף".
...
ש: זה, אגב, אחד הדברים שהעדת עליהם עכשיו, מקודם.
ת: כן.
ש: האם גם פה כתבת משהו ש, מה לעשות, הוא לא כל כך נכון, או שיש רכוש משותף בבניין הזה?
ת: לא. "רכוש המשותף" הכוונה כאן לאותו רכוש שהוא משמש את כל הדיירים, זו הייתה הכוונה." (עמ' 250)
אני דוחה את נסיונו של עו"ד נוף להסתמך על כשל לשון של עו"ד מרדכי שלו בדיון שהתקיים ביום 23/3/2008 בפני כב' השופטת דרורה פלפל באומרו: שהכסף "יועבר לנציגות הבית המשותף" (מוצג 19 למוצגי התובעים).
ברי שכשל לשון זה, אינו הופך את הבית לבית משותף.
בעדותו התייחס לכך עו"ד מרדכי שלו:
"העד: אני מודה שבשלושים שנה שאני במקצוע הזה, היו פעמים, שאפילו אני יכול לזכור אותן, שטענתי טענות משפטיות שהן אינן נכונות. או שהסתבר לי אחר כך או שזה היו הטענות היחידות שהיו בידי. אם הבית לא היה בית משותף, אז, וזה, למיטב זכרוני מה שהיה המצב, שהבית לא היה בית משותף, והשתמשתי בהגדרה של הנציגות של אותו בית והגדרתי את זה כבית משותף, זה היה הגדרה לא נכונה. אבל הכוונה שלי הייתה שאני מעביר את זה לנציגות של כל הדיירים. אם זה אמרתי, השתמשתי בביטוי שהוא משפטית לא מדויק, אז אני מתנצל פה." (עמ' 249)
חוות הדעת המשפטיות הברורות, החד-משמעותיות והנכונות של עו"ד מרדכי שלו, אשר הסתמכו על "הסכם החכירה", היו כנראה הסיבה לכך שעו"ד נוף - ב"כ התובעים - ביקש למנוע מעו"ד מרדכי שלו מתן עדות חופשית, בטענה שהוא לא קיבל את אישורם של לקוחותיו – הדיירים – לדבר על ייעוץ משפטי שנתן להם; וכי גם לא פנה ללשכת עורכי הדין לבקש את האישור לכך והוסיף:
"יש לי התנגדות נחרצת, לדעתי הוא עבר על כללי האתיקה, אבל זה ענין, איך אומרים? זה בלשכה. בסדר". (עמ' 226)
--- סוף עמוד 60 ---
לעניין זה מוצא אני לנכון לציין, שעו"ד מרדכי שלו הוזמן לעדות על ידי עו"ד איתן קונדה.