בדיון זה, אף התייחסה לדברים עו"ד צחר ב"כ עו"ד איתן קונדה:
עו"ד צחר: ...חברי, עו"ד לוי, מסתיר מביהמ"ש את העובדה שהסכם הפשרה קיבל אישור של האסיפה ב-14.11.06, זמן רב לפני שמרשי החל את המו"מ לרכישת הזכויות של המרכז המסחרי. חברי מביא בפני ביהמ"ש רק עובדה אחת, שפסה"ד לענין הסכם הפשרה ניתן ב-1.4.07 ועכשיו הוא מתחיל לפרוט כל מיני עניינים."
עו"ד מרדכי שלו הסביר את ההליכים שקדמו לאישור "הסכם הפשרה" ואישורה על ידי אסיפת הדיירים:
עו"ד שלו: מאחר וידעתי מלכתחילה שקשה לנו לייצג קבוצה כל-כך גדולה של אנשים, אנחנו חייבים לנקוט במשנה זהירות.
פנינו לגישור בפני השופט בדימוס שטרוזמן, הגישור התארך הרבה זמן ובסופו של יום הפשרה שהושגה זו פשרה שהוא הציע, רק שלקח זמן לעבד אותה. כב' השופט שטרוזמן לא שמע אז על מו"מ כזה או אחר של אחד מחברי הועד וכו', וגם אני עד לאחרונה כלל לא ידעתי על כך. אני גם סבור שאין בעיה לגבי הסכום עצמו. אלא מה שמנסים לספח לבקשה שהגשתי, זה איזשהו סכסוך כזה או אחר של קבוצת דיירים לעומת מה שעשה קונדה ושותפיו.
לגבי ההליכים שקדמו לאותה בקשה מ – 1.4.07, זה שבנובמבר התכנסה אסיפת דיירים ואני עמדתי שם והסברתי להם את השיקולים למיניהם
--- סוף עמוד 74 ---
לכאן ולכאן, כאשר בסוף אותה אסיפה היתה הצבעה כשרוב הדיירים תמכו.
לאחר אותה אסיפה שיגרתי מכתבים בדואר רשום לכל אותם דיירים שלא נכחו באותה אסיפת דיירים ואמרתי להם, רבותיי, זו הצעת הפשרה שמתגבשת, אם לא אקבל תגובה אגיש אותה לביהמ"ש. לאחר שעבר זמן ולא התקבלה תגובה, הגשתי את הבקשה.
בתשובה לשאלת בימ"ש אני משיב, שאיש לא התנגד לפניות האלה.
לכן אני סבור, במלוא הצניעות, שההליכים שנעשו בדרך לאשר פשרה שמעורבים בה כל-כך הרבה אנשים, היו ראויים, נכונים וכרגע לתקוף זאת במסגרת ההליך כאן, זה לא ראוי, לא מבחינה פרוצדורלית ובודאי לא מבחינה מהותית. " (מוצג 11 למוצגי הנתבעים)
בהחלטתה מיום 3/4/2008 בדחותה את הטענות שהועלו על ידי עו"ד משה לוי, כותבת סגנית הנשיא כב' השופטת דרורה פלפל:
"ראשית ברצוני להתייחס לטענה שהועלתה בדיון ביום 23.3.08 ובתגובת חלק מבעלי הזכויות בדירות (שלא כולם נמנים על התובעים), לבקשה דנן, ולפיה בית-המשפט מתבקש לבדוק ולדון בשאלת תוקפו של הסכם הפשרה עצמו, לאור טענתם לפגמים בהליכים שקדמו לאישורו.