אין בידי לקבל את הטענה הנ"ל.
הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק-דין לפני כשנה (1.4.07), ואין לאפשר העלאת טענות כלפי תוקפו במסגרת ההליך הנוכחי, לאחר שהדיירים דנו בכך, הוועד היה מעורב בכך, והוא אושר כדין ע"י ביהמ"ש ובהמלצת השופט שטרוזמן."
(מוצג 12 למוצגי הנתבעים)
"פסק הדין" אשר ניתן ביום 29/7/2014 על ידי כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט, דחה פעם נוספת, את טענותיו של עו"ד משה לוי נגד עו"ד איתן קונדה, וחייב אותו בפיצוי כספי של 75,000 ₪.
יש להצטער על כך, שעו"ד משה לוי לא ראה בכך סוף דבר וחזר והעלה טענות אלו ואחרות, גם בדיון שהתקיים בפני.
אין לי אלא לקבוע, על פי הראיות אשר הובאו בפני, שלעו"ד איתן קונדה, לא הייתה כל מעורבות בתביעה, בהליך הגישור ו"בהסכם הפשרה" אשר גובש וקיבל תוקף של "פסק דין".
--- סוף עמוד 75 ---
לא מצאתי כל פגם בהתנהלותו של עו"ד מרדכי שלו כמיצגם של הדיירים וכנאמן בית המשפט. נהפוך הוא; הוכח בפני שהוא פעל למען הדיירים אותם הוא ייצג נאמנה ובהמשך - על פי מינוי בית המשפט - פעל בנאמנות לקיום "הסכם הפשרה", על פי ההוראות וההנחיות אותם קיבל מבית המשפט.
שיפוץ הבניין
בעדותו סיפר עו"ד איתן קונדה שהוא השקיע רבות בשיפוץ המלון.
"ת: ..., אני קניתי סליחה, כבודו חירבה, פשוט חירבה הקומה הראשונה לא הייתה ראויה למגורי חולדות. המקום היה מוזנח מתחת לכל ביקורת. חלקו המרכזי
--- סוף עמוד 76 ---
לא היה מושכר. הבניין הזה נתפס היה כפיל לבן, כבניין שנעשים בו תקרא לזה פעילויות נאפופים, אני מחפש את המילה הזה, לאחר מכן קראו לו בית הגרושים, אלף ואחד שמות שהעידו על מצבו המאוד מאוד נמוך מכל הבחינות של הבניין. הדבר הזה גרם לי לשני דברים אחד למוטיבציה והשני חשבתי שאני עושה עסקה מצוינת כי למצוא בניין כזה על חוף ימה הצפוני של תל אביב במקום שהוא לדעתי הכי טוב בעיר ורק ילך וישתפר, במצב כזה רעוע מכאן אפשר רק לעלות כבודו וזה מה שרציתי.
ש: איזה שיפוץ נערך בבניין אחרי שאתה רוכש אותו?