ש: מי מתחרה נגדך ברכישת הבניין?
ת: אני גיליתי את הדבר הזה ממש, מחברת אזורים סמוך למועד כי אני חשבתי שהעסקה כבר שלי ואז אמרו לי אזורים לא, יש התמחרות, יש מתעניינים נוספים וכשגיליתי ... ממה שהם אמרו לי, שהמתמחר מולי
--- סוף עמוד 8 ---
הוא חברת רבד אני כבר חששתי שאני מפסיד את העסקה." (עמ' 354-353)
בעדותו מספר ויקטור ארביב, מי שהיה מנהל אגף הנכסים של "אזורים":
"עו"ד גיצלטר: אני רוצה לדעת מה המעורבות שלך בעניין של המכירה.
העד: הייתה לי מעורבות, כי בשלב מסוים, כאמור, אני ניהלתי את השטחים המסחריים בבנין, וגם את הדירות, הדירות נמכרו בשלב מסוים כולן וחלק מהשטחים המסחריים, גם כן שלושה נכסים לפחות, גם כן נמכרו לאחת מהחברות של איתן, נדמה לי שזה היה ב-2004 או 5, אני פשוט לא זוכר את השנים, ונותרו, נותרנו עם שטחים נוספים שם, והייתה פניה מדי פעם מצד איתן וגם מצד אחרים, לרכוש את יתרת השטחים בבניין. בשנים 2004-5 סירבנו, לא רצינו למכור את כל השטחים המסחריים, זו הייתה המדיניות של ההנהלה, ובשנת 2007, כשעד 2007 אני זוכר, פנה אליי איתן בהצעה לרכוש את יתרת השטחים ואז התקבלה החלטה שכן אפשר יהיה למכור ואני זוכר שישבתי בחדר מסוים בבניין, בחברה, והתנהל מו"מ שלא אני ניהלתי אותו, ניהל אותו הבוס שלי, שהוא היה סמנכ"ל בחברה."
(עמ' 309-308)
לא הייתה כל חובה על "אזורים": להודיע לדיירים החוכרים על כוונתה למכור את "המקרקעין", הגם שלדברי ויקטור ארביב זה לא היה סוד. שמעתי גם שהיו מתעניינים נוספים ברכישת "המקרקעין", שעם אחד מהם -חברת רבד - נערכה התמחרות עם חברת "קניוני הים", אשר זכתה בהתמחרות ורכשה את "המקרקעין".
לא הייתה כל חובה על "אזורים" להודיע לדיירים החוכרים שהיא מנהלת משא ומתן עם עו"ד איתן קונדה ולא היה כל איסור למכור לו/ל"קניוני הים" את "המקרקעין".
--- סוף עמוד 9 ---
ב"הסכם החכירה" עליו חתמו החוכרים נאמר במפורש:
"11. זכויות המחכיר
א. המחכיר , יהיה רשאי למסור, להחכיר, להשכיר, ולהשתמש לבדו ו/או יחד עם אחרים, להעביר בכל דרך שימצא לנכון ולמטרות שימצא לנכון חלקים בבית ו/או כל זכות בהם, בלי שתהיה לחוכר כל זכות להתנגד לכך או להתערב בכך באופן כלשהו.