כאשר לא הספיק הכסף לשיפוץ, סייע להם עו"ד איתן קונדה להשלים את החסר:
"ת: השיפוץ התרחב... פנה אלי מנהל הבניין ופנתה אלי גברת עדינה כץ שצריך לסיים ולא נותרו כספים. נתתי הלוואה כבודו של רבע מיליון שקל מכיסי, שוב אני חוזר כיסי, קניוני הים, ...רבע מיליון שקל, ללא ריבית וללא מועד פירעון והכספים האלה ניתנו לחברת הניהול ועם זה הם השלימו את השיפוץ של
--- סוף עמוד 80 ---
הלובי של הבניין, עשו לו דלתות מפוארות, עשו לו חזיתות זכוכית לחסום רוחות. עשו איתו דברים כאלה ואחרים.
במשך שלוש שנים השארתי את הכסף בחברת הניהול ולא משכתי אותו. כהגנה לקחתי לעצמי רק דבר אחד את הזכות בהסכמת חברת הניהול לקזז אותו מדמי הניהול על מנת שאם יהיה לי בעיות גבייה אוכל לגבות." (עמ' 379)
דא עקא, ולמרות שהשיפוץ שנעשה בבניין היה למען הדיירים, הייתה כנראה צרה עינו של מי מהדיירים בשיפוץ שנעשה בשטחים המסחריים, הגם ששיפוץ זה קידם והעלה את ערכו של "בניין מנדרין".
בעקבות ביקור פקח הועדה המקומית שהגיע למקום, ניתן צו מניעת פעולות.
לבקשת הועדה המקומית לתכנון ובנייה, ניתן ביום 11/2/2008 על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב , צו ארעי למניעת פעולות (ת.א. 15632/07).
ביום 10/3/2008 בוטל צו זה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב ונדחתה עתירת העירייה להפוך צו זה לקבוע, תוך שבית המשפט – כב' השופטת לימור מרגולין יחידי – מציין:
"אין בעובדה שהתיק נדון במעמד הצדדים בסופו של דבר, כדי להפחית מחובת המבקשת מכוח מעמדה כרשות ציבורית להציג לפני בית המשפט בבקשה במעמד צד אחד את מלוא התשתית הראייתית, זו התומכת לכאורה בבקשה וזו העלולה לכרסם בה. ועוד, על המבקשת לשקול במקרים בהם התשתית הראייתית מורכבת אם יש מקום לבקשה במעמד צד אחד, שתוצאתה עשויה להיות אישור של צו במעמד צד אחד על יסוד תשתית ראייתית לא מלאה. גם העובדה שהמבקשת לא הציגה במהלך הדיונים את כל החומר הרלבנטי ולא העידה עדים רלבנטיים שיוכלו לשפוך אור על הליך ההיתרים הסבוך במקרה זה ועל משמעות ההיתרים והתכניות, אינה עומדת לזכותה.
--- סוף עמוד 81 ---
לאור כל המקובץ, הבקשה למתן צו למניעת פעולות נדחית."