ת: המרפסות נקבעו על ידי העירייה כמסוכנות, מדובר בבניין שנבנה בשנות ה-70' יש שם קורוזיה, נפלו חתיכות בעקבות זה 15 מרפסות הן מסוכנות כבודו טופלו חברת הניהול וצריך עדין לעשות להן טיפולים. הבניין עדיין במצב מסוכן והרעיון היה במקום רק לשפץ באותה הזדמנות גם להרחיב. אני
--- סוף עמוד 88 ---
מעריך שהרחבה מהסוג הזה היא מעבר לעובדה שהיא, היא תראה יותר טוב היא תעלה את ערכי הדירות של חוכרי הדירות בעשרות אחוזים. ממש בעשרות אחוזים כיוון שהמגבלה של הדירות האלה היא אותה מרפסת. המרפסת קטנה וכפי האמור עכשיו מנסים להפיל את זה עלי." (עמ' 393-392)
דא עקא, שוועד הבניין, החליט שלא לבצע את השיפוץ והרחבת המרפסות, כנראה מתוך תקווה שניתן יהיה להטיל חבות ועלות זו על "קניוני הים".
ביום 3/7/2014 כותב המהנדס דניאל הראל לחבר הועד רו"ח אבנר גלבוע:
"למקרא מכתב הוועד מיום 22/06/14 (שהתקבל היום), ראיתי לנכון להגיב על האמור בו בעניין השיפוץ כדלקמן :
א. ב-02/12/13 הודעת על קבלת אישור מוועדת הערר המחוזית, (בישיבתה מיום 28/10/13) להגדלת המרפסות.
ב. עד ליום 11/05/14 הייתם יכולים לשלם את האגרות ולקבל ההיתר, ללא היזקקות לבקשת דחייה.
ג. אילו הייתם מתחילים בכל ההכנות לשיפוץ בתחילת השנה, (כפי שהפצרתי בך מס' פעמים לעשות כן), הייתם יכולים להיות מוכנים לתחילת השיפוץ בפועל עד ל-11/05/14, לשלם האגרות להיתר ולצאת לשיפוץ. הזהרתי אותך שאם תמתינו, השיפוץ יידחה לפחות בשנה בשל ההכנות הרבות הדרושות לכך וזה אכן מה שקרה. כמו כן לא ברור מדוע לא העליתם להצבעה את נושא השיפוץ באסיפת הדיירים מיום 08/04/14, לאחר שכבר ניתן היה לשלם את האגרות ולקבל ההיתר.
ד. במכתבכם אתם מציינים שניתנת לכם האפשרות לשלם האגרה עד סוף חודש נוב' 2014 ולהתחיל בשיפוץ תוך שנה לאחר מכן. לא ברורה לי סיבת המתנתכם ושלוותכם נוכח מצבו הבטיחותי הרעוע של הבניין עד כדי סיכון חיי אדם. גושי בטון וטיח ממשיכים לנשור מחזיתות המבנה, המרפסות ממשיכות לשקוע ומעקותיהן ממשיכים להתנתק מן הקירות. גם הוצאות התחזוקה של הבניין גבוהות במיוחד, נוכח התשתיות הרעועות שבו."
--- סוף עמוד 89 ---
ה. לדאבוני, למרות הבנתכם כי לא ניתן לחייב את חב' קניוני הים בעלויות השיפוץ, מה שגם תביעתנו אינה כוללת דרישה זו, בכל זאת אתם בוחרים להמתין. יתרה מזאת, גם אם הסיבה להמתנה שלכם נובעת מכך שחב' קניוני הים היא זו שתיאלץ לבצע השיפוץ כתנאי לקבלת היתר למלון הסמוך, נימוק זה להמתנה אינו ראוי מן הטעמים הבאים: