הנאשם בסיכומיו מאשר כי עסק במסגרת החברות בניכיון צ'קים וקובל על אופן חישוב ההכנסות המתבסס על ההפקדות על פי דפי הבנק ע"ש החברות הנאשמות.
- נקודת המוצא לבחינת חישוב ההכנסה המפורטת בכתב האישום היא בכלל שנקבע בפסיקה אליו הפנתה המאשימה, לפיו בהעדר הנהלת חשבונות אין על המאשימה לעשות מלאכת הנהלת חשבונות חסרה של נאשם. אין ביכולתה ואין זה מתפקידה של התביעה לסווג את הכנסותיו של הנאשם
--- סוף עמוד 16 ---
למקורות הכנסותיו. לפיכך על התביעה להוכיח את עצם מעשה השמטת ההכנסות אך איננה צריכה להוכיח את סכום ההכנסות המדויק אותו השמיטו הנאשמים.
בהקשר זה הפנתה המאשימה לע"פ 5529/12 אהרן אוהב ציון ואח' נ' מדינת ישראל (9/11/2014) (להלן : "פרשת רביזדה") בעמ' 65 –
"... אכן, ככלל, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר את העובדות והנסיבות המרכיבות את העבירה. עם זאת ... אין התביעה חייבת להוכיח את הסכום המדויק של ההכנסה שהושמטה, וחשוב יותר לענייננו, אין היא חייבת להוכיח מה מקורה של אותה הכנסה – משאינם יסוד מיסודות העבירה. כל זאת, כאשר לא קיים ספק בנוגע לעצם השמטת ההכנסה או לעצם הרישום הכוזב, וכן כאשר על-פי הראיות הקיימות לא ניתן לעמוד על סיווג מקורות ההכנסה וליחסם לנאשם או לחברה שבשליטתו. ..."
"... הדברים נכונים במיוחד מקום שהנאשם הוא שגרם למעגל השוטה ולכך שלא תספקנה הראיות על-מנת לסווג כראוי את מקורות הכנסתו. זאת, אם במחדל – באי-ניהול ספרים כלל, כך שלא ניתן יהיה לשייך הכנסה מסוימת לענף מסוים בעסקיו של הנאשם ... עם זאת, יובהר, כי אין בכל האמור כדי לשחרר את התביעה והשופט היושב בדין, מחובתם לבחון את חומר הראיות ולנסות ולדלות ממנו את הפרטים החסרים ... "
הטענה לפיה על התביעה לסווג את מקורות הכנסתו של נאשם עבורו, כאשר הוא עצמו לא טרח לעשות כן, יוצרת, הלכה למעשה, מעגל שוטה לפיו לא ניתן יהיה להרשיע את פלוני, אשר נמנע לחלוטין מניהול ספרים. אם תתקבל טענת המערערים, הרי שעצם המעשה הפלילי בגינו הועמדו המערערים לדין, הוא, לכשעצמו, יהווה גם את הגנתם הפלילית, בכך שלא יאפשר את סיווג מקורות הכנסתם. במקרה דנן, משלא ניהלו המערערים ספרים כנדרש, מנעו את האפשרות למיין את מקורות ההכנסה שלהם."
וכן, ג. עמיר, "עבירות מס ועבירות הלבנת הון" (מהדורה שישית) (2014) ע' 537
"על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הושמטה הכנסה מהדו"ח שנערך על פי הפקודה והוגש לפקיד השומה. אין חובה להוכיח את הסכום המדויק של ההכנסה שהושמטה. אין גם חובה להוכיח מה מקורה של אותה הכנסה, כאשר קיום ההשמטה ברור. על הנאשם עובר אז הנטל להוכיח כי הסכום שהושמט, בא לו ממקור הפטור ממס או אינו חייב להיכלל בדו"ח".