אין בידי לקבל טענות אלה, הטענה לפיה הנאשם לא הסתיר את פעילותו וכי הפעילות הייתה חשופה בספרים אף איננה נכונה עובדתית. ראשית יש לזכור כי הוכח כי נאשמות 4 ו-5 כלל לא ניהלו ספרים
--- סוף עמוד 29 ---
וטרם קבלת מסמכי הבנק, כלל לא נודע קיומן לרשויות או קשרו של הנאשם אליהן. שנית, מהראיות שהוצגו עולה התמונה הברורה לפיה פעילותו של הנאשם לא הייתה חשופה בספרים כלל וכלל! תחת ניהול ספרי הנהלת חשבונות כדין, בעניינן של נאשמות 4 ו-5 לא נוהלו ספרים כלל ולא דווחו ההכנסות ובעניינה של נאשמת 3 נוהלו ספרים חלקיים בלבד ובהוראת הנאשם יוחסו התקבולים הנוספים "לעניין פרטי" שלו ונרשמו בכרטיס החו"ז של בעלי המניות.
- מהמפורט לעיל ניתן לראות כי הנאשם מסר גרסאות שונות, חלקן כבושות, חלקן שקריות וחלקן סתומות ומניפולטיביות, בנושאים שונים, ביניהם עניינים מהותיים, בכך יש להטיל ספק בגרסתו בכללותה, לתמוך בראיות המאשימה כפי שהוצגו במהלך המשפט ואף ללמד כי לנאשם היה את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה. בהקשר זה אציין כי אינני מקבלת את הטענה לפיה, ככל שהסתיימה הפעילות העסקית המפורטת בכתב האישום בהפסד, לא היה לנאשם את היסוד הנפשי הנדרש. העבירות המיוחסות לנאשמים הן עבירות התנהגותיות המתגבשות בין אם הפעילות העסקית הסתיימה בהפסד ובין אם לאו, על אחת כמה וכמה כאשר ברקע הדברים פעולות הסתרה והסוואה וגרסאות סותרות ושונות בעת החקירה ובמהלך הפעילות העסקית.
סיכום:
הנאשם לא הניח כל תשתית לסכום הכנסות לו הוא טוען, השונה מהמפורט בכתב האישום. משמצאתי כי אין בצ'קים שבת/40 כדי להשפיע על סכום ההכנסה שלא דווח על ידי הנאשמים, מסקנתי היא שהמאשימה הוכיחה השמטת ההכנסה ובכלל זאת את סכומי ההכנסה המיוחסים לנאשמים בהתאם למפורט בת/38 מעל לכל ספק סביר. בנוסף, הנסיבות, רישום החברות על שם אחרים, השימוש הנסתר בחשבונות הבנק כמו גם שקריו של הנאשם וגרסאותיו המפורטות לעיל תומכים ומחזקים את ראיות המאשימה ומלמדים אף הם על היסוד הנפשי הקיים בנאשם. נוכח המפורט לעיל, מסקנתי היא שהמאשימה הוכיחה את יסודות העבירות בהן מואשמים הנאשמים ובכלל זאת אף את סכום ההכנסה המיוחס לנאשמים בכתב האישום.
טענת הנאשם להפסדים ומשמעותה
- טענתו העיקרית של הנאשם היא שפעילותו ופעילות הנאשמות לא הייתה רווחית והסבה לו הפסדים. ראו בעדותו הראשית 7.1.16, עמ' 268 – 271.
כאמור סיום פעילות עסקית בהפסד איננה הגנה בפני אישומים של השמטת הכנסות. בנוסף יש לזכור כי בתי המשפט לא הכירו באופן אוטומטי בטענה של הפסד ביחס לצ'קים חוזרים וכן יש לזכור שהכרה בחוב אבוד מותנית ככלל בניהול ספרים כדין.