--- סוף עמוד 33 ---
- בנוסף ציינה המאשימה כי הנאשם עצמו העיד, שפעילותו בניכיון צ'קים החלה רק מאמצע או סוף 2004, ובמקום נוסף אמר שיתכן והיה זה משנת 2005 (ראה לעיל, וראה 7.1.16 עמ' 275 ש' 4-5, 23.2.16 עמ' 299 ש' 20). מכאן עולה שהכנסות החברות הנאשמות שהתקבלו עד לאמצע או סוף שנת 2004 אינן הכנסות הנובעות מניכיון צ'קים.
על פי חישובה של המאשימה, כך יוצא כי התקבולים הבאים אינם תקבולים שמקורם מניכיון צ'קים-
התקבולים בחשבון החבובות (נאשמת 3) בשנת 2003 בסך של כ- 8.5 מליון ₪, בחשבון גיל תום (נאשמת 5) בשנת 2002 – תקבולים בסך של 5.9 מליון ₪ , בחשבון גיל תום (נאשמת 5) בשנת 2003- תקבולים בסך של 8.9 מליון ₪
ובסך הכל תקבולים בסך של 23 מיליון ₪ עד לסוף שנת 2003.
לכך הוסיפה המאשימה התקבולים משנת 2004, בסכום נוסף של כ 8.5 מיליון ₪, ובסה"כ מעל ל 30 מיליון ₪, תקבולים אשר אין מקורם בפעילות של ניכיון צ'קים.
- לטעמה, פעילות הניכיון עשויה לחול לכל היותר על יתרת התקבולים, אשר הם כרבע מסך התקבולים האמורים בכתב האישום.
בנסיבות אלה טוענת המאשימה כי אין להחיל את שיעורי הרווחיות כלל אך לכל היותר, לאור כלל הראיות, ניתן להחיל את שיעורי הרווחיות על כ- 10 מיליון מסך כל התקבולים שהתקבלו בחברות הנאשמות המהווים הכנסות של הנאשם בחברות הנאשמות.
כפי שצוין, שיעורי הרווחיות אינם קשורים כלל להכרעה הנדרשת בתיק זה שעניינה השמטת הכנסות. כך או כך, משהנאשם עצמו טען כי עסק בניכיון צ'קים מאמצע או סוף 2004, הרי שחוות הדעת איננה רלבנטית כלל לתקופה מוקדמת יותר.
יסודות העבירות
העבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה
- כפי שפירטה המאשימה, יסודותיה העובדתיים של העבירה לפי סעיף 220 מצויים בסעיפים הקטנים לסעיף, הם ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, השמטת הכנסות מדוחות שיש לדווחן וביצוע מעשים של מירמה. המעשים האמורים על פי סעיף 220 לפקודה מבוצעים במזיד, ומתוך כוונה להתחמק ממס. העבירה לפי סעיף 220(1) דנה בהשמטה של "הכנסה", במאובחן מהכנסה חייבת. חובת הדיווח למס היא חובה של דיווח על מחזור, על כלל וסך כל הכנסותיו של אדם. חובת הדיווח למס אינה רק לדיווח על ההכנסה של אדם החייבת לצורך המס.
סעיף 131 לפקודת מס הכנסה הקובע את חובת הגשת הדו"ח, קובע : "(ב) הדוח יפרט את ההכנסה שהייתה למוסרו בשנת המס שאליה מתייחס הדו"ח ... ". ראו גם ע"פ 63/71 שמואל קרבונרו נ' מדינת ישראל (2.4.1973).