--- סוף עמוד 36 ---
טרם מתן הכרעת הדין, יש לבחון את טענות הנאשם להגנה מן הצדק והאם בשלן יש להורות על זיכויו.
טענות ההגנה מן הצדק שהועלו על ידי הנאשם ביחס לכלל האישומים.
- בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ', פ"ד נ"ט (6) 776) (להלן: "הלכת בורוביץ"), היא ההלכה הקובעת את גדרי תחולת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, נפסק כי על מנת להחליט האם להחיל את הדוקטרינה על נסיבות המקרה, יש לבחון אם עומד ההליך בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית, אם קיומו של ההליך הפלילי "פוגע בתחושת הצדק וההגינות" (שם, ע' 806).
על פי מבחן שלושת השלבים שנקבע בהלכת בורוביץ ראשית יש לזהות את הפגמים ולעמוד על עוצמתם. ככל שאלה זוהו יש לבחון בשלב השני אם קיימת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות בניהולו של ההליך, תוך איזון בין האינטרסים השונים ובין היתר, חומרת העבירות, עוצמתן של הראיות, נסיבות הנאשם וקורבן העבירות, מידת הפגיעה ביכולתו להתגונן, הפגיעה בזכויותיו של הנאשם והנסיבות לגרימתה, השאלה אם פעלה הרשות בזדון או בתום לב ומידת אשמה. השלב השלישי עניינו במלאכת האיזונים בין האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך לאור האינטרס הציבורי לצדו במקרה הקונקרטי הנמצא בפני בית המשפט לבין האינטרסים השוללים המשכו בנסיבותיו.
בית המשפט מוסיף בהקשר זה כי :"ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא מטעמים חריגים".
לצד הלכת בורוביץ סעיף 149(10) לחסד"פ [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982 הקובע כי לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
- באשר לאישום הראשון טען הנאשם לשיהוי וכן טענות כנגד פיצול האישום הראשון מפרשת ישראמקו. טענת סיכון כפול לצד טענת כבר זוכיתי וטענה בדבר הצגת הנאשם באור שלילי.
בקשר לאישומים 2-4 טוען הנאשם לשיהוי בהגשת כתב האישום, טענות באשר להתנהלות החקירה ואי תפיסת מסמכים השזורות אף הן בטענת השיהוי, טענות כנגד אי חקירתו של יועץ המס קרמר כחשוד והצגת הנאשם באור פלילי שלא לצורך. בנוסף, טען הנאשם טענת רדיפה מצד הרשויות, עליה לא חזר בסיכומיו.
שיהוי והתנהלות החקירה
--- סוף עמוד 37 ---
- לשם בחינת טענות הנאשם בדבר שיהוי והתנהלות החקירה, יש לבחון השתלשלות העניינים טרם הגשת כתב האישום:
ביום 17.5.2007 החלה חקירת רשות המסים בעקבות הליך ביקורת שבוצע על ידי פקיד שומה פתח תקווה באותה השנה לאור גידול ההון של בעלי המניות של נאשמת 3. במסגרת הביקורת נמסרו הסברים על ידי הנאשם המייחסים את גידול ההון לכספי חברת אינפינטי (ראו הראיות אשר פורטו בהכרעת הדין בנוגע לאישום הראשון). החקירה התמקדה בחשדות בקשר לגידול ההון וממצאיה הועברו לפרקליטות בסוף 2007 תחילת 2008 (עדות שמעונוב מיום 22.10.15, עמ' 242 -243). במסגרת החקירה הוזמנו והתקבלו ביום 12.7.07 דפי חשבון הבנק של הנאשם, משפחתו והחברות הנאשמות (ת/36, ת/36א).
- בסוף שנת 2007 הועברו ממצאי החקירה לפקיד שומה פתח תקווה. תיק החקירה הועבר לטיפול המפקחת אלייאיב מפקיד שומה פתח תקווה בסוף שנת המס 2008. המפקחת אליאייב ערכה ביקורת ביחס לממצאי חקירה ובמסגרת הביקורת אף בדקה את המצוין על ידי החוקר בדבר "הכנסות של כספים בסכומים מהותיים שלא נכנסו אליהם בחקירה" (21.5.15 החל מע' 189, וש' 23). המפקחת אליאייב הזמינה בפברואר 2009 את דפי חשבונות הבנק של הנאשם ובני משפחתו וכן של נאשמת 3 וחברות אחרות שבבעלות הנאשם (שם ע' 190 ש' 13-14). לאחר קבלת דפי הבנק (ת/37), בחודש יולי 2009, ביקשה המפקחת אליאייב פירוט מקדמי של תנועות הבנק מהבנק. לאחר בדיקה הוחלט להשיב את התיק לפקיד שומה חקירות, להשלמה של החקירה (שם ע' 191). בחודש נובמבר 2009 נשלח התיק לפקיד שומה חקירות, להמשך חקירה (נ/36).
יש לציין כי מוסכם שבשום שלב במהלך החקירה או הבדיקות שנערכו לא נתפס חומר הנהלת חשבונות כל שהוא של הנאשמות וזה אף לא התבקש על ידי פקידי השומה בפן האזרחי או הפלילי.
- מעיון בבקשה לביטול כתב האישום בשל אי קיומו של שימוע מיום 9.10.12 ומהתשובה שניתנה לה על ידי המאשימה ניתן ללמוד כי ביולי 2008 נשלחו הודעות יידוע לנאשמים אשר חזרה מהטעם שלא נדרשו
הנאשם הוזמן בשנת 2010, לשימוע משותף, הן בגין החשדות בפרשת ישראמקו (לאור בקשתו לביטול כתב האישום שם, בשל אי קיומו של שימוע) והן בגין ממצאי חקירת המס.