לא בוסס בפני עובדתית כי בוער חומר כלשהו שרלבנטי להגנת הנאשם, ובכלל זאת ספרי מי מהנאשמות או חלקם או ספרי גורמים רלבנטיים אחרים. ודוק, כתב האישום הוגש בשנת 2012, על פי הוראות ניהול ספרים קמה חובה לשמור ספרים למשך 7 שנים. בכלל זאת, וככל שחפץ, יכול היה הנאשם להציג את הנהלת חשבונות של חברות מולן עסקה הנאשמת 3 לטענתו במתן הלוואות, שזהותן ידועה רק לו, או צ'קים הקשורים בפעילותו, אך הוא לא עשה כן. הנאשם אף לא העיד כל עד באשר לעניין זה או באשר לביעור נטען של החומר. כן יש לציין כי בדיון ביום 9.11.14 פנה עו"ד ישראל בבקשה בעל פה לקבלת צו לצ'ינג' בשם צ'ינג' גור. באותו מועד הוחלט על ידי כי תוגש בקשה
--- סוף עמוד 41 ---
מסודרת בכתב בהקשר זה מטעם הנאשם ואף ציינתי כי אשקול בחיוב מתן צו כאמור. בקשה כתובה מאת הנאשם לא הוגשה למרות האמור.
- לבסוף, באשר לטענה כנגד ביסוס כתב האישום על ממצאים אזרחיים "לפי מיטב השפיטה". אינני מוצאת לקבל את טענת הנאשם. מקום בו נאשמים אינם מנהלים ספרים או מנהלים ספרים חלקיים, ולמעשה מנהלים ענייניהם "מתחת לרדאר", כשבספרים אין כל אינדיקציה למקור הכספים, ומשהנאשם לא מסר פרטים קונקרטיים בדבר העסקאות אותן ביצע בעת החקירה, נכון היה להאשים את הנאשמים על סמך הראיות שנאספו, ובכללן ת/38 בו נערך חישוב מדוקדק של ההכנסות תוך נטרול סכומים שונים כפי שהובהר בהכרעת הדין.
- אשר על כן, טענות הנאשם בדבר שיהוי המקים הגנה מן הצדק נידחות ביחס לאישומים 2-4.
גם אם היה שיהוי מסוים בטיפול בתיק (מה שסותר את טענת הנאשם לכך שנרדף ע"י הרשויות), הרי שאין המדובר בשיהוי מהותי או כזה המוביל לביטול כתב האישום בהתאם לכללים שהותוו בפסיקה ופורטו לעיל. עוד, לא מצאתי כי נגרם נזק להגנת הנאשם כתוצאה מהשיהוי הנטען. ככל שיורשע הנאשם, ניתן יהיה להתחשב התחשבות מסוימת במועד ביצוען של העבירות ומועד החקירה בעת גזירת העונש בהתאם לכללים הידועים בחוק ובפסיקה.
באשר להתנהלות החקירה, לאחר הסקירה שלעיל, הגם שמצאתי כי נפלו פגמים המסוימים בקשר לתפיסת חומר הנהלת החשבונות, אלה לטעמי אינם יורדים לשורשו של עניין ואינם מובילים לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק.
- לגביי האישום הראשון, יש טעם מסוים בטענות הנאשם לכך שניתן ואולי אף היה נכון לכלול את האישום במסגרת ההליך הפלילי בפרשת ישראמקו בו הואשם הנאשם בעבירות נוספות בגין אותה פרשייה.
באותה נשימה ולו כך היה נעשה, יכולה הייתה להישמע מפי הנאשם טענה כנגד כתב אישום נוסף שהיה מוגש כנגדו בסופו של יום בגין אישומים 2-4 בלבד, שכן המדובר בעבירות מס נוספות שבוצעו על ידי הנאשם, חלקן באותה שנת מס ממש כמפורט באישום השני והאישום הרביעי לכתב האישום המתוקן בשנית. כך, על פי עובדות כתב האישום הנאשם הואשם בביצוען של עבירות נוספות בשנה הרלבנטית (2005) במסגרת חברת חבובות (נאשמת 3 – אישום שני - השמטת הכנסות בסך 2,639,102 ₪) וכן בקשר עם חברת גיל תום (נאשמת 5 - אישום רביעי - השמטת הכנסות בסך 1,943,859 ₪).