בנוסף, הפנתה המאשימה לכך שיועץ המס הסתייג מדוחות נאשמת 3 עד שנת 2006 שם רשם הסתייגות מבקר לפיה לא ניתן ביטוי נכון לכרטיס בעל השליטה.
- לא נעלמה מעיני העובדה שיועץ המס קרמר ערך גם את דוחותיו האישיים של הנאשם ומשכך וודאי הבחין כי התקבולים אינם מדווחים גם שם. בנוסף נתתי דעתי לכך שההסתייגות האמורה לעיל לא נרשמה בדוחות הנאשמת 3 אחרי שנת 2006, וגם בכך קיים פגם. אכן מצופה גם ממי שהוא יועץ מס ולא רו"ח לעמוד איתן ולנקוט פעולות יותר משמעותיות מהסתייגות רפה בלבד, בדיוק כפי שציינה המאשימה.
--- סוף עמוד 44 ---
יחד עם זאת, התרשלותו של יועץ המס קרמר כפי שפורטה לעיל, איננה עולה לטעמי כדי חשדות בפלילים, ודאי בנסיבות שפורטו לעיל.
מקום בו לא מסר הנאשם את מלוא הנתונים בדבר עסקי נאשמת 3 ליועץ המס קרמר, כפי שקבעתי, משלא מצאתי כי עיסוקו היחיד של הנאשם היה בניכיון צ'קים חרף טענותיו, משהנאשם לא פירט את משמעותו של כל תקבול ותקבול בחשבון הבנק בפני יועץ המס קרמר, אף לא לגרסתו, וטען שמדובר בעניין פרטי, הרי שגם אם סבר יועץ המס קרמר שהנאשם עוסק באופן כזה או אחר בניכיון צ'קים בעצמו ולא במסגרת נאשמת 3, אין דינו שווה לדין הנאשם.
נוכח המפורט לעיל, אינני מקבלת את הטענה בדבר אפליה במקרה דנן. כפי שציינה המאשימה בסיכומיה ואף צוטט ע"י הנאשם בסיכומיו, האחריות לדיווחי החברה חלה על מנהל החברה, משהמאשימה הוכיחה את ניהולו ושליטתו המלאה של הנאשם בנאשמות 3-5, בצדק הואשם כפי שהואשם בכתב האישום.
הצגת הנאשם באור שלילי
- טענה נוספת של הנאשם היא כנגד הצגת הנאשם באור שלילי על ידי המאשימה שלא כדין.
ב"כ הנאשם מפנה לכך שהמאשימה פעלה להכפשתו של הנאשם במסגרת ניהול התיק וחקירתו בבית המשפט תוך שהפנתה לעניינים מהם זוכה הנאשם בפרשת ישראמקו.
עוד הפנה ב"כ הנאשם בסיכומיו לכך שהעד שריג זומן שלא לצורך רק לשם השמצת הנאשם. וכן לכך שעניינם של טולדנו וצהל הראל עומד בניגוד לעמדה הראייתית של המאשימה אך אלה הובאו להעיד ולהציג את התלונות הפליליות שהגישו כנגד הנאשם.
בנוסף ציין כי המאשימה הגישה את הכרעת הדין בת.פ. 13742-04-11 ת/103 בעניינו של הנאשם שם הורשע בביצוע עבירות מאוחרות לאלה הנדונות בתיק דנן.
- יש לזכור, כפי שפורט בפרק הדן בגרסאות הנאשם, כי גרסאותיו של הנאשם השתנו מאז החקירה, עובר למענה לכתב האישום וכלה בעדותו הראשית. בנסיבות אלה, אינני מוצאת לבחון את נחיצות העדים בראי גרסתו הסופית של הנאשם בלבד.
בעניין העד שריג, מסיכומי המאשימה עולה כי המאשימה הפנתה לעניינו על מנת להוכיח כי התקבלו על ידי הנאשם צ'קים שלא לשם ניכיונם על ידו (ראו הפרק העוסק במשמעות הטענה לצ'קים חוזרים). באשר לרחל טולדנו, ראה ת/92 הנוגע למשפט הצ'קים כנגדה. בנסיבות אלה אין לומר כי העדים זומנו אך כדי להכפיש את הנאשם.