הסכם ההתקשרות עם טרנס נפטא (ת/6) הנושא כותרת "הסכם הלוואה" אינו הסכם פיקטיבי.
--- סוף עמוד 5 ---
הנאשם מסר לטרנס נפטא את מניותיו בחרבת אינפיניטי מכוח הסכם ההלוואה וחברת טרנס נפטא העבירה לחברת אינפיניטי 225,000 $ (בשל טעות סופר בפרוטוקול נרשם 25,000$).
מלוא מניותיו של הנאשם בחברת אינפינטי נמסרו לחברת טרנס נפטא.
- בפרק זה תידון השאלה האם הוכיחה המאשימה את יסודות העבירות המיוחסות לנאשם באישום הראשון. טענות ההגנה מן הצדק יידונו בסוף הכרעת הדין, לצד הדיון בטענות ההגנה מן הצדק שעלו ביחס לאישומים 2-4.
האם על פי הראיות והעובדות המפורטות צמחה לנאשם הכנסה עליה לא דיווח במזיד, מתוך כוונה להתחמק ממס, תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה? האם מתקיים היסוד הנפשי הנדרש להרשעה נוכח טענתו של הנאשם לגילוי מלוא העובדות לפקיד השומה?
- על פי העובדות המוסכמות מלוא מניותיו של הנאשם בחברת אינפינטי נמסרו לטרנס נפטא עד סוף שנת 2005 תמורת 225,000 $ משחברת אינפיניטי לא עמדה בהלוואה המפורטת בת/6 ועל פי ת/41 (וראה גם ת/7 ו- ת/42). עוד אין חולק כי הכנסה זו לא דווחה על ידי הנאשם (ת/18), ולא נטען כי דווחה.
המאשימה הוכיחה כי הנאשם עשה שימוש בכספים שהתקבלו מאת טרנס נפטא אצל חברת אינפיניטי בסך 225,000 $ כרצונו, עבור שימושיו הוא ולא עבור חברת אינפיניטי. הנאשם אישר העברת 507,000 ₪ לחשבון העו"ש של נאשמת 3, הגם שטען שמדובר במתנה, ובהזדמנות אחרת בהלוואה (ת/24ב ת/26ב ו- ת/1). כך או כך אין בשימוש בכסף זה דבר או חצי דבר עם פעילותה או מטרותיה של חברת אינפיניטי וברור כי נעשה למטרותיו הבלעדיות של הנאשם. אין חולק כי הנאשם היה המנהל והרוח החיה באינפיניטי (חקירת נאשם 7.1.16 עמ' 262 ש' 23). הנאשם מסר בעת סגירת תיקה של אינפיניטי ברשם החברות כי לחברה לא הייתה כל פעילות (ת/62 ועדות קרמר כמפורט לעיל) וממלא ברור שפעילותה לא הייתה במתן הלוואות או מתנות לחברה אחרת בשליטת הנאשם. הנאשם לא טען כי החזיר לחברת טרנס נפטא כל חלק מהסכום ואין חולק כי מסר את מלוא מניותיו בהתאם לת/41.
- צודקת המאשימה בטענותיה לפיה העברת מניות הנאשם תמורת אי החזרת ההלוואה, גם אם על ידי החברה, מהווה הכנסה חייבת במס וזאת בשל העובדה שהכספים ניטלו על ידי בעל השליטה באינפיניטי, הוא הנאשם, לשימושו ולחזקתו שלו, מבלי שנרשמו. הכספים הנ"ל מהווים הכנסה בידיו של הנאשם, כמי שמשך כספים מאת החברה בשליטתו "ושילם" על כך בויתור על מניותיו.
כפי שציינה המאשימה, הכנסה העונה להגדרה של "מכירה" לצורך רווח הון חייב במס, מוגדרת בסעיף 88 לפקודה כך:– לרבות חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, מתנה, פדיון, וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, אך למעט הורשה".