בחקירתו הנגדית לב"כ התובעים, לא נסתרה עדותו הנ"ל. הוא אף העיד כי בפועל הצדדים לא פעלו על פי הסכם ההעסקה, וכי הוא לא עשה את הפעולות המנויות בהסכם ההעסקה במדגה, גם לא בתאגידים האחרים. בתשובותיו בחקירה הנגדית לב"כ אבי, העיד כי לא קיבל מסמך מהנהלת המדגה המגדיר את תפקידיו וסמכויותיו במדגה (עמ' 1288 שורות 5 – 7).
עדותו של צבי בהקשר לעיל, אמינה עליי וכאמור לא נסתרה, לכן אני מקבלה בעניין זה.
מהראיות שהוכחו בפניי עולה, כי גם אם ייקבע כי הסכם ההעסקה ת/74 קביל ומהווה ראיה מראיות התביעה, הרי הוכח כי בפועל הצדדים לא פעלו על פיו, ועל כן אין ליתן לו כל משקל בנסיבות העניין.
האנומליה במבנה הניהולי של תאגיד המדגה:
במסגרת כתבי ההגנה, העלו הנתבעים טענות שונות אודות אנומליה אשר הייתה קיימת בתאגיד המדגה, ואשר הביאה לקשיים משמעותיים בניהולו. לעניין זה הצהיר אבי בסעיף 7 לתצהיר עדות ראשית מטעמו, כי הוא שימש כמנהל תאגיד המדגה והוא היה כפוף לצבי כמי שהיה המנהל של כל הפעילות העסקית של הקיבוץ, אולם בחקירתו הנגדית לב"כ התובעים, סתר את מה שהצהיר ולשאלה אם הוא היה כפוף לצבי או להפך, אבי השיב כי הוא היה כפוף לוועד הממונה אשר מינה את צבי כמנהל עסקים (עמ' 749 שורות 8 – 13). באותה נשימה הצביע על האנומליה במבנה הניהולי של הקיבוץ:
"ש. לא, אני שאלתי אם אתה אחראי או לא אחראי.
ת. אני עכשיו אומר, אני אומר גם כן, אני התחלתי הקשר, אני התרעתי על מצב בלתי אפשרי, לא יכול להיות שמצד אחד הבן אדם אחראי עלי ומצד שני כביכול הוא כפוף לי. לא יכול להיות" (עמ' 750 שורות 1 – 5).
אף נציגי התובעים התייחסו לאנומליה המתוארת והודו בקיומה.
במהלך חקירתו הנגדית העיד ניר כי: "במבנה הניהולי של תל יוסף, היה סוג של אנומליה של המדגה, ידענו עליו, הממונה מטעם המשק צביקה שהיה ממונה על אבי, מרכז המשק, עבד במערכת שאבי היה מנהל שלה כמנהל המדגה, לא בדיוק כפוף, זו הייתה ההגדרה. כאן היו קושי מבני ברור, אנחנו ידענו שיש שם בעייתיות במבנה הזה, אבל יו"ר הוועד חשבו שזה המודל הנכון, אנחנו גיבינו את זה" (1836 שורות 8 – 12).
אם לא די בכל האמור, הרי ניר בעדותו אישר כי צבי לא היה מוסמך לפטר את אבי (1824 שורות 16 – 18), והוסיף כי צבי לא היה מוסמך לפרסם מכרז לשכירת כח אדם למדגה אלא הדבר היה בסמכות יו"ר הוועד הממונה וכל שהיה יכול לעשות הוא לנסות לשכנע את היו"ר (1824 שורות 19 – 23 ועמ' 1825 שורות 1 – 5).