בעמ' 1224 ואילך לפרוט', נחקר צבי על המסמך ת/7 שצורף לתצהיר של מרגלית. מסמך זה נערך ביום 26/08/07, והוא מהווה סיכום ישיבה באשר לדגי סאלח ודגי תל יוסף בה השתתפו אבי, צבי, מקלדה ובנו עימאד. באותה ישיבה נדרש מקלדה ע"י צבי ואבי להעמיד ערבות אישית ע"ס 500,000 ₪. צבי נשאל לגבי משמעות ערבות זו באם מקלדה היה רק עוסק מורשה יחיד ואינו חברה בע"מ, והודה כי אין כל משמעות בטיחותית לערבות אישית שלו אם הוא היה עוסק מורשה יחיד. בחקירתו הנגדית הודה כי אינו זוכר אם מקלדה פעל בחברה בע"מ או כאדם יחיד.
מהראיות עולה, כי עת שרכש סחורה מהמדגה, לא היה מקלדה חברה בע"מ אלא היה רק עוסק מורשה יחיד. משמעות הדבר כי כאשר דרשו הנתבעים ובפרט צבי ערבות אישית ממקלדה ע"ס 500,000 ₪, הם לא טרחו לבדוק באם הוא מנהל את העסק כחברה בע"מ או כאדם יחיד. לטעמי, עובדה זו לבדה מהווה רשלנות, הפרת חובת זהירות וחובת אמון.
כאמור צבי נשאל באריכות ע"י ב"כ התובעים אודות הישיבה עם מקלדה נשוא ת/7, ומעדותו עלה כי חשב שהחוב של מקלדה היה נמוך, אולם הוא לא ידע ולא בדק שהחוב האמיתי היה גבוה בהרבה.
יתרה מזו, מהראיות עולה כי צבי, כמו אבי, היה מודע היטב להדרדרות באובליגו של מקלדה ובמוסר התשלומים: צבי אישר כי ידע מהנהלת החשבונות של הקיבוץ על בעיות בתשלומים עם מקלדה, אולם לא עשה דבר על מנת לטפל בכך, מלבד פנייתו יחד עם אבי לעו"ד גיל עוז (להלן: "עו"ד עוז") על מנת להתייעץ עמו (עמ' 1134 לפרוט' מיום 26/02/15). צבי, שהינו כזכור הדמות הכלכלית הבכירה בקיבוץ, לא טרח לבדוק דבר (עמ' 1129 שורות 17 – 25 ועמ' 1130 שורות 1 – 4), הוא נשאל:
"ש: אבל אז כן בדקת כמנהל עסקים.
ת: לא.
ש: וכמנהל כספים.
ת: לא.
ש: לא, לא בדקת את המדיניות של האשראי מול הלקוח?
ת: לא.
ש: לא, לא בדקת אילו בטחונות הוא נותן.
ת: לא.
ש: לא נתנו לך הנחיות לבדוק את הדברים האלה?
ת: לא.
ש: לא, שאלת אולי אני כן צריך לעשות את זה? וכדאי שאני אעשה את זה?
ת: לא".
לטעמי, צבי שהיה בעל הכישורים, הנסיון והידע בתחום ואף הועסק ע"י הקיבוץ בשל כישורים אלה, לא היה צריך להסתפק בלעבור על חשבון הבנק בלבד (1129 שורות 15 – 16), אלא כמנהל עסקים של הקיבוץ היה עליו לבדוק איך לנהוג עם לקוח בעייתי כמו מקלדה, אילו בטחונות יש בידי הקיבוץ ממנו ומה מדיניות האשראי מולו. לטעמי מנהל עסקים סביר בנסיבות העניין, לא היה נוהג כפי שפעל צבי בעניין. זאת ועוד, בתאריך 26/08/07 התקיימה כאמור הישיבה בין הנתבעים לבין מקלדה ובנו, שם התחייב מקלדה להעמיד ערבות אישית ע"ס 500,000 ₪ וכי רמת החשיפה בכל רגע נתון, לא תעלה על סכום של 300,000 ₪. יצויין, כי שני הנתבעים נפגשו עם מקלדה כנציגים מטעם הקיבוץ, ולא נכח בישיבה זו אף אחד מהוועד הממונה. בפגישה נוספת שקיימו הנתבעים עם מקלדה ביום 22/05/08 (ת/8 לתצהיר מרגלית) סוכם כי עד חודש יולי תצומצם החשיפה לסכום של 400,000 ₪ (החוב של מקלדה על פי הטבלה א' לחוות הדעת של רו"ח ארדה עמד ברבעון השני של שנת 2007 ע"ס 990,255 ₪). כמו כן נקבעו תנאי האשראי לשוטף + 60.