גם מרגלית בחקירתו הנגדית נשאל:
"ש: אבל אני חוזר, אני חוזר שוב, מתי התחילו לחזור לו צ'יקים, זה אתה זוכר.
ת: 2009, 2008.
ש: ואתה טוען שזה היה צריך לעצור מיידית את האספקה ללקוח.
ת: הוא היה צריך לבוא ללקוח ברחל בתך הקטנה: או שאתה נותן לנו בטחונות שמניחות את דעתנו, או שאתה מתחיל לרדת מהחוב בצורה מבוקרת כאשר אתה עובד כך מול מזומן, תוך תוכנית של ירידת החוב. זה מה שעושים בדרך כלל במצבים כאלה, ואז הוא יודע שהוא מאבד את הזיכיון הזה. כן. ואז גם אפשר היה, כנראה שגם מצבו הכספי וה.... הנכסים עוד לא הייתה. אז אולי היה אפשר עוד לשים יד על משהו" (עמ' 314 לפרוט' מיום 29/6/14 שורות 17 – 25).
מרגלית שהינו כלכלן בהשכלתו ובעל נסיון רב בניהול חברות במשבר נשאל בחקירתו הנגדית:
"ש: תאמר לי, האם אתה בבדיקות שביצעת, בדקת איך היה משפיע יישום נוקשה של ת – 6 על הפעילות של המדגה? זאת אומרת, אם הייתי בא ללקוחות ואומר להם: תקשיבו בלי בטחונות מלאים מהיום אין אספקת דגים, האם היה חשש שלקוחות יפסיקו לחלוטין את העבודה עם המדגה? בדקת את הסוגיה הזאת?
ת: ונניח שזה נכון? אז צריך ללכת לערוץ שיווק אחר" (עמ' 331 לפרוט' מיום 29/06/14 שורות 20 – 25).
תשובותיו של מרגלית מתקבלות על הדעת ועומדות במבחן נסיון החיים והשכל הישר, על כן הנני מקבלן.
צבי במהלך חקירתו הנגדית ניסה להיתמם ונתן תשובות מתחמקות, הוא נשאל ע"י ב"כ התובעים לעניין חובות מסופקים והשיב, כי באמצע שנת 2010 עת נסע עם אילנה לרואה החשבונות של הקיבוץ (ברית פיקוח), העלה את נושא הבעיות עם מקלדה והובהר לו כי כל עוד "אין ברוך" אין מה לעשות (1132 שורות 22 – 25, עמ' 1133 שורות 1 – 2).
בהמשך נשאל מתי הוא הבין שיש "ברוך" עם מקלדה, והשיב כי הבין זאת רק ברגע שהקיבוץ עשה הסדר עם מקלדה בחודש כלשהו בשנת 2010 (עמ' 1133 לפרוט' מיום 26/02/15 שורות 9 – 16). בהמשך התחיל צבי לתת תשובות מתחכמות ולא ענייניות, אשר אף סותרות תשובות קודמות:
ש: כשהיית אצל גילי עוז לא הבנת שיש ברוך?
ת: הבנתי, בגלל זה הלכתי לגילי עוז.
ש: אז זה שנה קודם זה היה בשנת 2009.
ת: נו?
ש: זה לא היה ב- 2010.
ת: מתי ב- 2009.
ש: אוגוסט
ת: זה לא שנה קודם זה חודשיים לפני זה. ברגע שזיהיתי שיש בעיה.
ש: חודשיים לפני מה.
ת: ברגע שזיהיתי שיש בעיה.
ש: כן.
ת: שסלאח מתחיל לגמגם בתשלומים, פנינו ל, פניתי ל, ביחד עם אבי בן אהרון לאדון גיל עוז והתחלנו להתייעץ איתו מה לעשות.