טענות השוחד המרכזיות והעיקריות מופנות כלפי צבי, והן מתמצות בטענה לפיה, במשך שנים דרש וקיבל צבי שוחד ממקלדה בהיקף של כ- 150,000 ₪ לפחות. לטענת התובעים עבור כספי השוחד, העניק צבי למקלדה הטבות שכללו אישור החריגות מתנאי הסחר המוסכמים והמקובלים ובניגוד להנחיות מפורשות של הוועד הממונה. לדידם של התובעים, קיים קשר ישיר בין מתן השוחד וטובות ההנאה על ידי מקלדה לצבי לבין התנהלותו מולו.
בנוסף טענו התובעים, כי אף אבי קיבל טובות הנאה ממקלדה שהעביר לו כבשים בחינם, כאשר באמור יש להסביר את ההטבות העסקיות שהעביר אבי למקלדה, בדומה לאמור בעניינו של צבי.
לפני שאכנס לבחינת ראיות הצדדים, אציין תחילה כי התובעים טענו לקיומה של עילת שוחד אזרחי. הם הפנו לפסק דינו של בית המשפט העליון בתיק המר' 506/78 לוקמן נ. שיף, פ"ד לג(2) 533, שם בית המשפט העליון אישר את קיומו של שוחד אזרחי תוך קביעה כי אין הבדל בין השוחד האזרחי והפלילי.
בחנתי פסק דין זה והגעתי למסקנה, כי טענות התובעים, באשר לעצם קיומו של שוחד במשפט האזרחי, מקובלות עליי, אולם לעניין רמת ההוכחה הנדרשת, סבור אני כי יש להקיש מעוולת התרמית הקיימת בפקודת הנזיקין, בה הפסיקה קבעה כי דרושות ראיות מוגברות ואין להסתפק בראיות על פי מאזן ההסתברות הנהוג בתיקים אזרחיים רגילים.
כאמור הנתבעים הכחישו מכל וכל טענות אלה.
מראיות הצדדים עולה, כי טענת השוחד של התובעים נשענת בעיקר על עדותו של מקלדה, מאחר והמדובר בעדות מרכזית, אנתח להלן את עדותו על כל היבטיה:
כידוע, קיימת חשיבות רבה לתחושתו ואומדן דעתו של השופט היושב בדין בכל הקשור להעדפת גרסתו של צד אחד על גרסת משנהו וזאת מתוך הכלל – "אין לו לדיין אלא מה שרואות עיניו" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ו, עמ' ב; רמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק כג, הלכה ט).
סעיף 53 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971 (להלן: "הפקודה"), הוא הקובע את הכללים המנחים את בית המשפט עת הוא נדרש לבחון את משקלה של עדות:
"ערכה של עדות שבעל – פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט."
כלי המדידה העיקריים המיושמים בעת הפעלתם הם הכושר השיפוטי, ניסיון החיים והתבונה האנושית. הפעלת מבחנים אלה נעשית, בראש ובראשונה, על ידי התרשמות ישירה ובלתי אמצעית של בית המשפט מהופעת העד במהלך מסירת העדות וכן על ידי השוואה של העדות לראיות אחרות ולמכלול הנתונים העובדתיים הנפרסים לפניו.