הנזק בפרשת מקלדה:
על פי סיכומי התובעים, סכום הנזק שנגרם להם מפרשת מקלדה הינו סך – 1,908,868 ₪ וזאת לאחר הפחתת מלוא הסדר הפשרה עם מקלדה והחזר מע"מ.
לעניין הסכום הנתבע, מרגלית בעדותו אישר כי במסגרת הדוחות של מס הכנסה ברגע שיוכר החוב כחוב אבוד, ישנה אפשרות שתתקבל הטבה כספית (ראה עמ' 453 שורות 9 – 22). עד היום לא הוגשה לבית המשפט כל הודעה על ידי התובעים אם נתקבל סכום כלשהו כהטבה ממס הכנסה. בנסיבות אלה יש לראות את הנזק הנטען בתביעה כנזק שאינו סופי וייתכן שיתקבלו החזרים.
השאלה בה הנני נדרש להכריע, באם החוב שנותר חייב בו מקלדה ע"ס 1,908,868 ₪ נכון ליום 30/06/2010 על פי סיכומי התובעים ובכפוף להחזרים כאמור, הוא הנזק שנגרם לתובעים בפרשת מקלדה, והאם יש לראות ביתרת החוב של מקלדה כנזק שנגרם לתובעים בגין רשלנות הנתבעים בפרשת מקלדה?
בחנתי את מכלול טענות הצדדים, ולהפתעתי גליתי כי אף לא אחד מהצדדים בחן לעומק שאלה זו. התובעים בסיכומיהם מפנים לעדות מרגלית, אשר נשענת בעיקרה על חוות הדעת של רו"ח ארדה וכן על הטבלאות שצורפו לה, תוך שטענו בתמצית כי יתרת חובו של מקלדה מהווה את הנזק של התובעים, ללא כל פירוט או הסבר. מאידך, אבי התייחס לשאלה זו בתמצית וצבי טען כי יש להחיל בנסיבות העניין את חזקת תקינות שיקול הדעת העסקי של הנתבעים, אולם גם הוא לא פירט ולא הסביר איך חלה החזקה. במצב כזה אין מנוס מכך שבית המשפט יתמודד עם שאלה זו בכוחות עצמו.
מרגלית בסעיף 26 לתצהירו הצהיר:
"בהקשר זה יצויין כי בשוק הדגים הטריים האמור היה מקובל בתקופה הרלוונטית לאפשר רכישה במזומן ללקוחות קטנים, ובאשראי מוגבל של 15 עד 45 ימים ללקוחות גדולים – ואומנם כפי שעולה מחוות הדעת במהלך השנתיים וחצי הראשונות לפעילותו עמד מקלדה בתנאי האשראי המקובלים בשוק כאמור-".
משמעות הדברים שאם בסוף שנת 2006 כאשר חובו של מקלדה עמד על כ- 400,000 ₪ על פי חוות הדעת של ארדה, היו הנתבעים מפסיקים את השיווק למקלדה, לא היו לתובעים כל טענות כלפי הנתבעים, מכיוון שעד למועד זה, על פי גרסת התובעים עצמם עמד מקלדה בתנאי האשראי המקובלים בשוק. לנוכח האמור יש לקבוע כי התקופה ראשונה זו תפקדו הנתבעים כדין, השתמשו בשיקול דעת עסקי, נהנו מחזקת תקינות שיקול הדעת העסקי ואין לראותם כמי שהתרשלו. לכן סכום החוב של כ- 400,000 ₪ לא מהווה נזק לתובעים ואין לחייב הנתבעים בתשלומו.