כעת אני מגיע לשלב השני. כעולה מסעיף 29 לתצהיר מרגלית, אף עד לרבעון השני של שנת 2007, קיים מקלדה משטר תשלומים מסודר, כאשר מספר ימי האשראי הממוצע לרבעון לא עלה על 40 ימים. על פי חוות הדעת של רו"ח ארדה, חובו של מקלדה בסוף הרבעון השני של 2007 היה 990,255 ₪. אכן על פי עדות מרגלית וחוות דעת רו"ח ארדה, הנתבעים לא פעלו על פי הנחייה בכתב של יו"ר הוועד הממונה של הקיבוץ שאול מיום 04/07/06 (ת/5 לתצהיר מרגלית), בה נרשם: "אין מכירות לשום לקוח ללא בטחונות ממשיים (ערבות בנקאית, מזומן, תשלום מראש)" ואף לא פעלו על פי החלטת ההנהלה של תאגיד המדגה בהחלטתו מיום 17/02/06 (ת/6 לתצהיר מרגלית), שם נרשם כי: "יש לדאוג לבטחונות מלאים מהסוחרים". עם זאת אין לטעמי לייחס לנתבעים עד למועד זה כל התרשלות, אסביר את דבריי: מהראיות שפירטתי עולה כי עד הרבעון השני של 2007 כאמור קיים מקלדה משטר תשלומים מסודר וממוצע ימי האשראי לא עלה על 40 ימים כמקובל, דהיינו בשני עניינים אלה הנתבעים פעלו במסגרת שיקול הדעת העסקי. באשר לבטחונות, אכן הנתבעים לא פעלו על פי ההנחיות וההחלטות כאמור, אולם השאלה שיש לשאול הינה באם הנתבעים היו מפסיקים בשלב זה לשווק דגים למקלדה, האם יש לראות בהתנהלותם זו כרשלנות שהפרתה מצדיקה חיובם בתשלום החוב של מקלדה שנצבר עד למועד זה? לטעמי כאשר נמצא בענייננו סוחר גדול כמו מקלדה אשר רוכש נתח עצום מהדגים של המדגה, מקיים את משטר התשלומים באופן תקין ועל פי ימי אשראי המקובלים בענף, ולא מגלה בשלב זה כל סימנים של הימנעות מתשלום או הדרדרות במצבו הכספי, סבור אני כי חרף העובדה כי הנתבעים הפרו הנחיות הממונים עליהם, יש לתת להם להנות מחזקת שיקול הדעת העסקי הנתון להם, כבעל משרה בתאגיד המדגה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר על פי הראיות שהוכחו, הנתבעים עד לשלב הזה התנהלו לרוב באופן תקין, מושכל וכמנהלים סבירים. עוד הוכח כי עד לשלב זה נהגו הנתבעים בתום לב מבחינה סובייקטיבית ולפי מיטב שיקוליהם המקצועיים. להמחשת התנהלותם בתום לב של הנתבעים ועל פי השיקולים המקצועיים, אפנה לעובדה המוכחת כי לאחר שהתגלו סימנים ראשונים להדרדרות במצבו הכספי של מקלדה, הם יזמו פגישה עמו בתאריך 26/08/07, במסגרתה העלו על הכתב סיכום מפורש עמו, לפיו הוא יעמיד ערבות אישית על סך 500,000 ₪, כמו כן רמת החשיפה של תאגיד המדגה מול מקלדה לא תעלה בכל רגע נתון על סך - 300,000 ₪.
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
Boots on the Ground, עיניים בשטח
שירותי "נחיתה רכה" בישראל
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
מאמר הדן בחשיבותם הקריטית של שירותי 'נחיתה רכה'(Soft Landing) , כדוגמת השירותים המוענקים על ידי משרד אפיק ושות', עבור גורמים זרים המחזיקים חברה או סניף בישראל. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ומר איידרסון גונזלס ממשרד אפיק ושות'.
דירקטור כקצין ציות -חובת הפיקוח הפרואקטיבי לקראת עלייה לישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
מאמר בנושא אופן חובת הפיקוח של דירקטורים ונושאי משרה על התנהלות התאגיד ועובדיו ואי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בהעדר פעולה אקטיבית. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.