"קיבלנו מכתב משופרסל- חיים לשם, ובו הודעה על סיום ההתקשרות עם תל יוסף. משיחה עם חיים לשם נמסר , שיעבוד אתנו רק במידה ונחליף את הספק (מדגה תל יוסף).
...
במתכונת זו לא נוכל להמשיך ולעבוד עם שופרסל, העובדת 'ע"פ הספר' ולא כך התנהלו העניינים עם תל יוסף" (ההדגשה שלי- ז.ה.).
חווה אישרה את דבר ההצעה שהונחה בפני התובעים להמשך ההתקשרות עם שופרסל אף בחקירתה מעל דוכן העדים. לאור האמור נשאלה מדוע החליטו שלא להיענות להצעה:
"ש: ואני שואל אותך, ואני שואל אותך, בבקשה חווה תגידי לנו: מדוע לא אמרת לשופר סל - בסדר אנחנו נביא דגים ממקור אחר ונמשיך לעבוד בדוכנים?
...
ת: אני חוזרת על דבריי פעם נוספת: אנחנו באותה ישיבה החלטנו להפסיק לעבוד עם סוחרים. ללכת עם חברת שיווק. אני לא אקנה ממדגים אחרים. ואחרי שבחרתי את חברת השיווק, ואמכור לה דגים שקניתי ממדגים אחרים. והם יתנו לי את הבונוס ששופר סל נתנו לי.
הם לא עובדים עם שופר סל. הם המשווקים לא אני המשווקת. וכל ההחלטות בידיהם...". (ראו עמ' 676, ש' 6-18 לפרוטוקול מיום 5.11.14).
וכן:
"ש: שאלתי: מדוע לא אמרתם לשופר סל: בסדר? אנחנו גם ככה מביאים דגים ממקורות אחרים. ואנחנו נפסיק להביא דגים מבריכת תל יוסף?
ת: או.קיי.
אנחנו החלטנו במקביל להפסיק לעבוד עם סוחרים כאלה ואחרים. וללכת לעבוד עם חברת שיווק בנטו מלינדה. אין שום סיבה בעולם אחרי שהחלטנו ללכת עם חברת שיווק נטו מלינדה. שאני אקח רק איתם כן? לא עובדים דרך אף אחד. אני אקנה ממעוז חיים או מבית אלפא, מקיבוצים אחרים במדגים. ואמכור לנטו מלינדה אם יש לה קשר עם שופר סל או אין לה.
נטו מלינדה היא חברת השיווק שאותה בחרנו לעשות. זה , זה שאלה ממש לא מובנת לי". (ראו עמ'675, ש' 5-14 לפרוטוקול).
ולבסוף:
"לא החלטנו שדי לנו בהפעלה, החלטנו לעבור לחברת שיווק שהיא מרכזת את כל השיווק. אנחנו לא מתעסקים עם המפעילים , ועם כל מיני מקומות, או עם כל מיני דברים. אנחנו עובדים ישר עם כספים גלויים עם חשבונות גלויים. והחברה הזאת מחליטה למי היא משווקת". (ראו עמ' 677, ש' 15-18 לפרוטוקול).
אציין כי בסיכומיהם טענו התובעים כי לנאמר בישיבת 27.12.10 אין כל משמעות שכן בפועל סירבה שופרסל בפגישה מיום 2.1.11 להמשיך את ההתקשרות עם התובעים. טענה זו לא מצאתי לקבל מקום בו היא אינה עומדת בקנה אחד עם עדותה הברורה של חווה ועם המסמכים שהוצגו לפניי. אציין לעניין זה כי על התובעים מוטל כמובן הנטל להוכיח את תביעתם ועל כן אילו רצו להוכיח את סירוב שופרסל להמשיך את ההתקשרות בין הצדדים, חרף הדברים הברורים שנאמרו בישיבה מיום 27.12.10, יכולים היו לזמן את נציג שופרסל על מנת שזה יעיד על כך, אולם הם נמנעו מלעשות כן. למותר לציין כי הדבר עומד כמובן לחובת התובעים, כאשר בפסיקה נקבע לא פעם כי אי-הבאת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד (ראו ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ''ד מה(4) 651).