"לדעתי בבדיקה יסודית יתברר כי הפעילות בשופר סל, איננה רווחית לתאגיד ואף גרמה לו לאובדן המיקוד והדרך".
לאור כל הדברים האמורים עולה מסקנה ברורה כי סיומה הסופי של התקשרות התובעים עם שופרסל לא נבעה בשל סוגיית התעודה המזויפת, אלא בשל רצון התובעים שלא להוסיף ולפעול במסגרת הקשר העסקי הקיים בין הצדדים. נוכח האמור ובשים לב למבחנים אשר הוזכרו בפס"ד בוכבינדר ברור כי בענייננו לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, וזאת מקום בו הוכח לפניי כי לא התרשלותו זו של אבי היא שהביאה לנזק הנטען ע"י התובעים.
לכאורה, ניתן היה לסיים פרק זה ולדחות את תביעת התובעים בסוגיית התעודה המזויפת שכן, כפי שפורט בהרחבה קודם לכן, המבחנים לקביעת קיומה של התרשלות נזיקית מצד הנתבעים, הינם מצטברים ורק בקיומם המשותף משתכללת אחריות בגין רשלנות. אלא למען הזהירות והיה ובאם יבחרו התובעים לערער על קביעותי בנושא הקשר הסיבתי, מצאתי לנכון להוסיף ולבחון גם את יסוד הנזק.
בפס"ד בוכבינדר נקבע לעניין יסוד הנזק:
"עוולת הרשלנות כוללת, כאחד מיסודות האחריות, קיומו של נזק. יסוד זה מעורר שתי שאלות עקרוניות: האחת, קביעת היקפו ומידתו של הנזק שבגין התרחשותו אחראי המזיק. זוהי שאלה של תיחום הנזק, אשר במסגרתה מאתרים את הנזקים שנגרמו על-ידי ההתרשלות תוך ייחוד אותם נזקים שבגינם מוטלת אחריות ברשלנות. השנייה, קביעת שיעור הפיצויים שהניזוק זכאי לו בגין הנזק שנגרם לו. זוהי שאלה של כימות ושומה, אשר במסגרתה יש לתרגם את הנזק לסכומי כסף שיש בהם כדי לפצות את הניזוק (ראו: ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ [20], בעמ' 807; ע"א 6643/95 כהן נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית לעובדים בארץ ישראל [21], בעמ' 694)".
לכתב תביעתם צירפו התובעים את חוות דעתו של רו"ח ארדה, אשר העריך את הנזק לאובדן רווחים לתובעים עקב אובדן ערוץ השיווק עם שופרסל בסכום של 5,360,000 ₪ (כאשר התובעים העמידו את תביעתם לעניין זה כאמור על סך של 2,500,000 ₪). רו"ח ארדה בחן את הרווח התפעולי של התובעים בשל ההתקשרות עם שופרסל בשנים 2009 ו- 2010 והגיע למסקנה כי הרווח הממוצע באותן שנים עמד כעל 1,340,000 ₪ לשנה. מנגד הביא צבי חוות דעת של רו"ח פלג, אשר חלק על חוות הדעת מטעם התובעים.
לאחר שבחנתי באופן מעמיק את שתי חוות הדעת, מצאתי לדחות את מסקנות חוות דעתו של רו"ח ארדה ככל שהיא נוגעת להתקשרות עם שופרסל, וזאת מקום בו מצאתי כי אין המדובר בחוות דעת מקצועית ומפורטת דיה, אשר יש בה לעמוד בנטל המוטל על התובעים ולהוכיח את הנזק הנטען. אבהיר את דבריי: