א. עניין הסולר לשימוש פרטי:
מעדות נדב לוגסי (להלן: "נדב") הן בתצהירו והן בבית המשפט, וכן מהחשבוניות שצורפו לתצהירו עולה, כי הינו הבעלים והמנהל של חברת מ.ג.ד. לוגסי בע"מ, ספקית הדלק של התובעים מזה שנים רבות נדב העיד על אירוע חד פעמי שאירע בתאריך 31/01/11 בו סיפק 400 ליטר סולר לביתו הפרטי של אבי בשווי של 2,592 ₪. על פי עדותו, נרשמה תעודת משלוח על שם אבי – תל יוסף, ובהתאם לה הופקה חשבונית מס על שם תל – יוסף. לאחר שאבי קיבל את החשבונית, הוא ביקש להוציא לו זיכוי ולחייב תחתיו את המדגה, אולם כעבור מספר חודשים ובתאריך 15/05/11 שילם אבי את החשבון בכרטיס אשראי שלו (ראה נספחים א – ה לתצהיר נדב).
אבי לא הביא כל ראיה לסתור טענות אלה לעניין אספקת הסולר לביתו הפרטי.
המדובר בהתנהלות פסולה, עם זאת על פי עדותו של נדב עצמו, הוא משווק לתובעים מזה שנים רבות סולר במהלכן נתקל במקרה יחיד ובודד שהתייחס אליו בתצהירו אשר גם לגביו שילם אבי. מכל מקום, אין ללמוד לטעמי ממקרה בודד ויחיד על נורמה ונוהג של אבי שכביכול הפך את המדגה לכלי שרת לטובת ענייניו הפרטיים.
ב. רכישת חליפות צלילה וגלישה:
התובעים לא הביאו שמץ של ראיה להוכחת רכישות אלה.
ג. רכישת ציוד מחשבים ותוכנות:
גם לגבי עניינים אלה לא הביאו התובעים ראיה כלשהי.
ד. רכישת מזון לכלבים:
על פי ת/49 שצורפו לתצהירו של מרגלית, היו שתי רכישות עבור מזון דגים, אחת מהן בתאריך 31/01/05. אבי בעדותו טען כי הכלבים הם כלבי המדגה ולא כלבים פרטיים שלו. התובעים לא הביאו ראיות להפריך טענה זו, לכן אני מקבלה וקובע כי המזון של הכבלים נרכש עבור כלבי המדגה.
התביעה מטעם צבי כנגד צדדי ג':
התנהלות צדד ג':
לאור המסקנה אליה הגעתי קודם, כי לנתבעים חבות נזיקית אך ורק בפרשת מקלדה, עליי לדון במסגרת פרק זה אך ורק בהתנהלות צדדי ג' ככל שהיא נוגעת לפרשת מקלדה.
כאמור צדדי ג' הינם אבי, הקיבוץ וכן חברי הוועד הממונה בתקופת עבודתם של הנתבעים.
מהראיות שנפרשו בפניי ושאפרט להלן חלק מהן, עולה כי חברי הוועד הממונה, לא מילאו את חובתם ולא פעלו תוך הפעלת שיקול דעת עסקי מושכל, ובחלק מהמקרים התעלמו ואף התייחסו בצורה מוטעית לתפקידם כמנהלים סבירים, על כן הם אינם זכאים להנות מחזקת תקינות שיקול הדעת העסקי. להלן אבחן בתמצית את התנהלות של כל אחד ואחד של צדדי ג' על פי חשיבות תפקידם ומרכזיות תפקידם בהנהלה, הכל בכל הנוגע לפרשת מקלדה. לעניין זה אשוב ואפנה לחובתם של דירקטורים ומנהלי תאגיד, כפי שהצבעתי עליה קודם לכן בפרק אשר עסק במסגרת הנורמטיבית.