הראיות
- מטעמה של התובעת הוגש תצהיר עדותו של בעל השליטה בתובעת, מר ש' הוברמן ("הוברמן") (ת/2), וכן חוות דעת של מומחה שנערכה על ידי מר ש' ארבסמן ("ארבסמן") (ת/1). עוד הוזמן לעדות מטעמה של התובעת מר ד' גור ("גור"), שלא מסר תצהיר עדות ראשית וגם לא חוות דעת של מומחה. בפתח עדותו של גור התנגד בא כוח הנתבעת להמשך העדות בשל העדר רלוונטיות. משהסתבר שההסכם שהמחלוקת נסבה עליו איננו מוכר לגור, לא עמד בא כוח התובעת על המשך מתן העדות וזו הסתיימה.
- מטעם הנתבעת הוגשו הודעת פקס מיום 30.8.10 ששלחה התובעת לחברת טיולי מירא בע"מ (נ/1), חוות דעת מומחה שנערכה על ידי מר פ' פלד ("פלד") (נ/2), תצהירו של מר מ' אבו רומי, מנכ"ל חברת טיולי מירא בע"מ ("אבו רומי") (נ/3), תצהירה של גב' א' לוי, המנהלת הכללית של הנתבעת ("לוי") (נ/4) ותצהירו של מר א' רז, מנהל מחלקת התחבורה של הנתבעת ("רז") (נ/5).
דיון
נטל הראיה
- קודם לדיון בטענות הצדדים בנוגע לפרשנות ההסכם, יש להסיר מן הדרך מחלוקת אחרת שהתגלעה בין הצדדים בנוגע לנטל הראיה. התובעת טוענת שנוכח לשונו של ההסכם ונוכח פסק דינו של בית המשפט העליון, שלפיו סעיף 3.2 להסכם אינו תומך בטענות הנתבעת, על האחרונה היה הנטל להביא את הראיות בנוגע להתנהלות הצדדים בעבר כדי לתמוך את טענתה שצירוף קווי ההסעה תואם את הוראות ההסכם. הנתבעת מצדה טוענת שנטל הראיה בעניין זה מוטל על התובעת, כחלק מנטל השכנוע להראות שהנתבעת הפרה את ההסכם. במחלוקת זו דעתי היא עם הנתבעת ואני דוחה את טענת התובעת בעניין זה. ההלכה היא ש"בעל-דין במשפט אזרחי, הטוען טענה חשובה לעמדתו המשפטית, נושא בנטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לביסוס טענתו" (ע"א 357/72 עזיז נ' בצלציוני, פ"ד כז(1) 741, 744 (1973), ע"א 2032/06 אמנון האגי נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאן (1.2.09)). התובעת סומכת את תביעתה על לשונו של ההסכם – וליתר דיוק, של הנספח – ואם הבנתי נכון את טענתה, די בנוסח ההסכם והנספח כדי לתמוך בטענותיה שהנתבעת הפרה את ההסכם. לטענה זו אין יסוד מספיק ואני דוחה אותה. על פי ההלכה, התובעת היא הנושאת בנטל השכנוע (ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (9.5.11)) הכולל גם את הנטל המשני – נטל הבאת הראיות. התובעת, הטוענת שהנתבעת הפרה את ההסכם, נושאת בנטל הוכחת תוכנו של ההסכם והפעולות המהוות את הפרתו. על מנת לעמוד בנטל הראיה, על התובעת הייתה החובה להביא ראיות התומכות בפרשנותה להסכם ולנספח, ובכלל זה גם ראיות בנוגע לתכליתו של ההסכם ולנסיבות חתימתו. אכן, גם הנתבעת, הטוענת שבנוסף ללשונם של ההסכם והנספח יש לבחון גם את הנסיבות, ובכלל זה את התנהלות הצדדים בביצוע התקשרויות דומות בעבר, נושאת בנטל המשני – נטל הראיה – להוכחת נסיבות אלה. עם זאת, לא מצאתי יסוד לטענת התובעת שהנתבעת לא הביאה את מלוא מסכת הראיות בנוגע למכרזי ההסעות בשנים 2004 ו-2007. בראיותיה של הנתבעת יש התייחסות נרחבת למכרזי ההסעות הקודמים (סעיפים 12–34 לתצהירו של רז (נ/5) ונספחי התצהיר הרלוונטיים), והשאלה אם יש בראיות אלה די כדי לתמוך בטענותיה היא שאלה של דיות הראיות, שהמענה לה יינתן בפסק דין זה. מכל מקום, לא ניתן לקבוע את שמבקשת התובעת, שהנתבעת לא הביאה ראיות לתמיכה בטענותיה.