ביום 28.2.13 הודיעו הנתבעים כי התובעים בתיק זה הגישו שתי תביעות נוספות הקשורות בפעילות התובעים בנוגע למועדון "דרייב". האחת, ת.א. (שלום פ"ת) 45370-04-12 כנגד חברת 012 סמייל טלקום בע"מ (להלן:חברת 012 סמייל)., והשנייה, ת.א. (שלום רמלה) 44957-04-12 כנגד חברת הוט. ביום 4.4.13 צירפו הנתבעים את המסמכים מאותם הליכים. הטענות כנגד החברות סמייל והוט זהות לחלוטין לטענות כנגד צ'מפיון מוטורס, למעט הסכומים שלטענת התובעים התחייבו החברות להעמיד כחסות לאירועי "הנוער ינהג אחרת". התובעים טוענים כי זו הייתה התמורה עליה סוכם בגין תיווך של התובע בין אותם חברות לבין הבנק במסגרת מועדון "דרייב". התביעה כנגד חברת הוט נדחתה (פסק דינו של כב' השופט זכריה ימיני מיום 18.5.16). ערעור שהגישו התובעים על פסק הדין (ע"א (מרכז-לוד) 65743-06-16), נדחה לאחר הסכמת המערערים למשוך את הערעור (פסק דינו של כב' סגן הנשיא, השופט יעקב שינמן מיום 26.12.16). התביעה כנגד חברת סמייל 012 הסתיימה בפשרה חסויה ביום 25.1.1 (התיק נוהל לפני כב' השופטת שלהבת קמיר-וייס).
- טענות הצדדים והשאלות הטעונות הכרעה
2.א. טענות התובעים
התובעים טוענים כי התובע הוא שהגה את הרעיון של הקמת מועדון לקוחות עם עולם תוכן של בטיחות או זהירות בדרכים, וכי בהקמת מועדון הלקוחות "דרייב" של הבנק, עשה הבנק שימוש ברעיון זה של התובע. יש להדגיש כי בתביעה לא נזכר ההסכם עם המועצה למניעת תאונות. בסיכומים לעומת זאת, תואר ההסכם עם המועצה למניעת תאונות ואף נאמר כי התובע פעל להקמת מועדון כאמור במסגרת המועצה למניעת תאונות, עם זאת, בסיכומים, חוזרים התובעים וטוענים כי
--- סוף עמוד 10 ---
התובע חזר והציג את המועדון לפני הבנק. בסיכומים, כמו בתצהיר התובע, נטען, כי מדובר ב"ספציפיקציה" של אותו מועדון שהוצע תחילה למועצה למניעת תאונות.
עוד טוענים התובעים כי כנגד הרעיון, או כנגד מסירת המועדון להובלתו של הבנק, התחייב הבנק בעל פה, באמצעות גב' רונית לוי, ליתן לתובעים הטבות שונות. חלקן בדמות עמלות שישולמו כנגד כל לקוח שיצטרף למועדון, וחלקן ע"י מתן חסות לאירועים של "הנוער ינהג אחרת", שיופקו ע"י התובעים.
התובעים טוענים כי ההסכם בין הצדדים נכרת בשני מועדים שונים, בשיחות בין התובע לנתבעת. אשר לתוכן ההסכמים טוענים התובעים למספר רכיבים. הראשון, תשלום של 10 שקלים לתובע בגין כל לקוח שיצטרף למועדון למשך שנה, ועשרה שקלים נוספים עבור כל שנת חברות במועדון. הרכיב השני, מתן חסות לאירועי "הנוער ינהג אחרת". 60 אירועים בית ספריים בשנה הראשונה ו-90 אירועים בשנה השנייה והשלישית וכן ששה אירועים עירוניים במימון מלא של הבנק. אשר לאירועים בבתי ספר, סוכם, כך לטענת התובעים, כי תינתן חסות בסכום של 1000 דולר בצירוף מע"מ לכל אירוע בית ספרי. אשר לאירועים עירוניים מסכימים התובעים כי אמנם לא סוכם על סכומים, אך לטענתם, הם הוכיחו את עלות האירועים מסוג זה, והעמידו את הרווח שנשלל מהם על 60,000 ₪ לכל אחד מהאירועים. התחייבות שלישית שהתובעים טוענים כי סוכמה במסגרת אותו הסכם בעל פי היא כי הבנק יחייב את כל נותני החסות שיתנו הטבות לחברי מועדון "דרייב", לתת חסות לאירועי "הנוער ינהג אחרת". על פי הטענה, התובע העלה דרישה זו במכתביו לגב' רונית לוי, וכיון שהמכתבים לא נענו מדובר בקיבול שבשתיקה. גם לעניין זה התובעים אינם טוענים כי סוכם על מספר אירועים או על גובה המימון, אך תבעו סכום של 1000 דולר לאירוע, כפי שהתחייב לטענתם הבנק, לפי מימון של חסות אחת לכל נותן הטבות לכל שנה מאז הקמת המועדון עד מועד הגשת התביעה.