לכל הפחות, טענת הנתבע 4 שהתובעות חדלו מחדלי גביה לא הוכחה ואין לה שום תמיכה בראיות או בעדויות.
הטענות שהתובעות לא יזמו התקנות ולא נקטו סנקציות כלפי לקוחות עבר
- בעדויות השונות הוסבר אופן ההתקשרות בעסק עם הלקוחות, הן בתקופת הנתבעות 3-1 והן בתקופת התובעות - הקשר עם הלקוחות נוצר על ידי סוכני המכירות. תנאי התשלום לא היו אחידים, שכן היו לקוחות אשר חששו לשלם מראש את כל סכום העסקה. ההסדר המקובל היה תשלום מקדמה בשלב ההתקשרות וגמר חשבון במעמד התקנת המנוע. ההזמנה הייתה מועברת למחלקת ההתקנות בהמתנה לשלב שבו הלקוח ייצור קשר ויודיע שביתו הנבנה נמצא בשלב המתאים להתקנת הצנרת. לאחר התקנת התשתית הייתה המתנה נוספת עד לכניסת הלקוח לבית ויצירת קשר לצורך התקנת המנוע וגמר החשבון (עדות עה/3 גיא קוסובסקי - עמ' 54, ש' 29-22 ; עדות עה/2 חגית בן אור - עמ' 48, ש' 21-10 ; עדות עה/1 גיל ניסן - עמ' 44, ש' 19-14).
- הנתבעים טענו שהיה על התובעות ליזום פניה אל לקוחות העבר בכדי שיזמינו את השלמת העבודות וכפועל יוצא את גמר החשבון. עוד טענו הנתבעים, שהיה על התובעות לנקוט הליכי גביה ותביעה נגד לקוחות שלא הזמינו את השלמת העבודות. בהקשר זה דובר גם במקרים שבהם לקוחות צמצמו את המטראז' של ההזמנה, כלומר ביקשו בסופו של יום להתקין חימום תת רצפתי בחלקים קטנים יותר של הבית.
- ייאמר מיד כי הסכם ההתקשרות בין הצדדים לא התייחס לעניינים הנ"ל, אלא הצביע באופן כללי על התחייבותן של התובעות לבצע את השלמת ההתקנות ללקוחות העבר של הנתבעות 3-1. נדמה כי טענות הנתבעים בהקשר זה מכוונות לקיום ההתחייבויות של התובעות בתום לב. בכדי לבדוק את טענות הנתבעים יש להשוות בין התנהלותן של התובעות לאחר המכירה לבין התנהלותן של הנתבעות 3-1 לפניה.
- עה/2 חגית בן אור העידה שעל פי הנוהל הקיים, יש אצל עובדות המשרד דו"חות של הזמנות פתוחות והן יוצרות קשר עם הלקוחות בכדי לקדם את ההזמנות ולבדוק האם הם מעוניינים בשלב הסופי של ההתקנה (עמ' 48, ש' 26-22). הנ"ל לא ידעה לומר מה נעשה במקרה שלקוח אינו מעונין בהתקנה הסופית (עמ' 48, ש' 28-27), אך העידה שבתקופת עבודתה עבור הנתבעים לא נשלחו את הלקוחות מכתבי התראה של עורכי דין והם לא אוימו בתביעות משפטיות (עמ' 48, ש' 29 - עמ' 49, ש' 1 ; עמ' 50, ש' 7-5).
- עת/3 שלומי בן שושן העיד שהייתה מוטיבציה וננקטה יוזמה של פניות טלפוניות אל הלקוחות במטרה לעודד אותם להתקין את יחידות השאיבה ובכך להשלים את העסקאות ולהגיע לגמר חשבון (עמ' 29, ש' 27 - עמ' 30, ש' 6 ; עמ' 37, ש' 25-23). עת/3 לא זכר מקרים של ביטולי הזמנות, אך העיד שהיו מקרים של לקוחות שהסתפקו בהתקנת התשתית ולא נענו לפניות להתקין מנוע (עמ' 30, ש' 11-7). במקרים כאלה, לדעתו של עת/3 לא נכון ולא ניתן לכפות על הלקוח את השלמת העסקה לפי תנאי ההתקשרות שלו עם הנתבעות 3-1 ובכל מקרה התובעות לא יכלו לעשות כן, מן הטעם שלא הן התקשרו עם אותם לקוחות עבר (עמ' 30, ש' 18-12 ; עמ' 37, ש' 3-1 ; עמ' 37, ש' 32-31).
- עה/3 גיא קוסובסקי, שתפקד כאמור כמנכ"ל הן של הנתבעת 1 והן של התובעת 1, טען בתצהירו שאם היו נותנים בידו את רשימת הלקוחות שלא השלימו התקנה של מנוע שאיבה, יתכן שהוא היה ממליץ להעסיק עובד במשרה חלקית, כדי שיתקשר ללקוחות וייזום את השלמת ההתקנה (ס' 11). בעדותו עה/3 ציין שלמיטב זיכרונו לא היה ניסיון להתקשר ללקוחות בניסיון לשכנע אותם להשלים התקנות, אך סייג זאת בכך שהוא לא היה מעורה בתחום זה של הפעילות (עמ' 53, ש' 9-5) ובהמשך אישר שהיו מקרים שבהם הוא שוחח עם לקוחות בניסיון לשכנע אותם לסיים את ההתקנה (עמ' 56, ש' 12-9). עה/3 העיד שבדרך כלל, לפי צורת העבודה והנהלים שלא השתנו במעבר מהנתבעות 3-1 לתובעות, הלקוחות היו יוצרים קשר עם החברה על פי שלבי בניית הבית ולא הייתה פניה יזומה מצד החברה (עמ' 53, ש' 20-11 ; עמ' 54, ש' 21-17).