עה/3 הסביר שהקטנת המטראז' של ההתקנה מפחיתה מטבע הדברים את הרווחיות של העסקה כולה ושהתובעת 1 לא ניסתה להתאים מחירים ל-1 מ"ר של התקנה במקרה של הקטנה. עם זאת, הוא הבהיר שלא אירעו מקרים רבים שכאלה (ס' 9-8 לתצהירו ; עמ' 55, ש' 18-14) ושגם הנתבעת 2, במקרה של הקטנת מטראז' התקנה, הייתה משיבה כסף ללקוחות ולא גובה מחיר אחר עבור 1 מ"ר של התקנה (עמ' 55, ש' 13-8 ; עמ' 55, ש' 21-19).
בכל הנוגע לסנקציות נגד לקוחות, עה/3 טען שלא נעשה כל ניסיון לקנוס לקוח שביטל או עיכב התקנת מנוע (ס' 10 לתצהירו), אך הבהיר שלטעמו אין הצדקה להטיל קנס שכזה (עמ' 56, ש' 8-1). נמסר שהנתבעות 3-1 לא תבעו ולא שלחו מכתבי התראה ללקוחות שלא השלימו את התקנת המנוע (עמ' 55, ש' 7-4). בסעיף 12 לתצהירו עה/3 טען שבתקופת הנתבעים הועסק עו"ד בתשלום ריטיינר חודשי, שעסק בין היתר בהפרת הסכמים של לקוחות, אך בעדותו הוא חזר בו מהדברים והבהיר שלא זכור לו מקרה של העברת תיק לעורך הדין בקשר לאי השלמה של עסקת התקנה (עמ' 56, ש' 17-13), כך שב"כ הנתבעים טיפל בתביעות של כספים שלא שולמו בגין התקנות בפועל ובתביעות נזיקיות (עמ' 56, ש' 26-24 ; עמ' 56, ש' 31-29).
- עה/4 החשב ישראל בלום הצהיר שלא זכור לו שהיה מנגנון שעסק בעידוד, זירוז ותזכור לקוחות לבצע גמר התקנה וחשבון (ס' 7), על אף שאי התקנת השואב המרכזי או הקטנת המטראז' של החימום התת רצפתי גורמים להפסדים (ס' 9-8). לדבריו הוא התמרמר על כך שחישוב המחיר ללקוחות שמקטינים את מטראז' ההתקנה נעשה באופן לינארי (עמ' 58, ש' 24-14), אך בפועל המשיכו לחשב את החיוב באופן זה (עמ' 58, ש' 28-25). עה/4 גם כן לא זכר מקרים שבהם התובעות או הנתבעות 3-1 הגישו תביעות נגד לקוחות שלא השלימו התקנת מנוע שאיבה או הקטינו מטראז' של חימום תת רצפתי (עמ' 58, ש' 11-7 ; עמ' 58, ש' 31-29).
- עת/4 מנהל התובעות אבי בן-חיים העיד שנעשו פניות טלפוניות ללקוחות העבר ואולם לטעמו תנאי הסכמי ההתקשרות עם הלקוחות אינם מאפשרים כפיה ואכיפה של ביצוע ההתקנה המלאה (עמ' 41, ש' 5-1).
- עת/2 רו"ח זאב שלום שלל בעדותו את הטענה, שלקוחות העבר שלא השלימו את ההתקנות היו אמורים להכניס תקבולים גבוהים אשר היו יכולים לצמצם את הגרעון בהתחשבנות. זאת מן הטעם שלטעמו עלות ביצוע העבודות ללקוחות עבר שווה פחות או יותר לסכומים שניתן היה לגבות מהם, כך שהפער לא היה משתנה (עמ' 23, ש' 7-3).
- הנתבע 4 טען שבתקופת הנתבעות 3-1 היה נוהל של יצירת קשר טלפוני עם לקוחות בניסיון לגבות כספים ובהמשך היה נשלח מכתב סטנדרטי של עו"ד שהניב תוצאות, כך שרק במקרים נדירים הוגשו תביעות נגד לקוחות (עמ' 73, ש' 27-21).
- מסקנתי מהעדויות שנשמעו היא שבמעבר מהפעלת העסק על ידי הנתבעות 3-1 להפעלתו על ידי התובעות לא השתנו נהלי העבודה מול הלקוחות. הן התובעות והן הנתבעות 3-1 יזמו פניות טלפוניות אל הלקוחות בניסיון לקדם את ההתקנה הסופית, אך במקרים שבהם הלקוחות נמנעו מכך, לא היו ננקטים נגדם צעדי אכיפה או תביעה כלשהם. נהלי העבודה של הנתבעות 3-1 נשמרו על ידי התובעות ויושמו למעשה באמצעות אותם העובדים ממש.