הדו"ח אמנם לא נבדק על ידי רו"ח, אך הנתבע 4 בטוח במהימנותו ובמיומנות של העובדות שהעתיקו את הנתונים, ולדבריו גם במקרה של השמטה ההפרש בתוצאה אינו יכול להיות משמעותי (עמ' 68, ש' 29-21 ; עמ' 66, ש' 20-10).
הנתבע 4 הוסיף וטען שבמעמד החתימה על ההסכם הוא מסר לתובעות את הדו"ח המקורי בעותק נייר ובנוסף את החזקה במחשב האישי שלו, שבו נשמר קובץ המסמך (ס' 20 לתצהירו).
לתצהירו של הנתבע 4 צורפו דפים מס' 20-19 להסכם, המפרטים רשימה של 26 מסמכים תחת הכותרת "רשימת מסמכים מבוקשים רשימת נספחים". מסמך 10 ברשימה הוא "רשימות עבודות בביצוע ליום 31/12/08" ומסמך 11 הוא "רשימות המפרטות את התקבולים העתידיים (גמר חשבונים) מעבודות בביצוע ליום 31/12/08". הנתבע 4 העיד שכל המסמכים המפורטים בנספח הועברו והם חלק אינטגרלי מההסכם (עמ' 63, ש' 30-26).
- לטענת הנתבע 4, באמצע שנת 2010 מנהלי התובעות ניתקו אותו מכתובת הדוא"ל שלו ללא הודעה מוקדמת וחסמו לו את הגישה למידע. רק לאחר לחץ רב הועברו אליו שני דיסקים עם חומר מהמחשב שלו, אשר כלל תוכן חלקי בלבד ולא כלל את דו"ח ההתחייבויות המקורי, שלפיכך איננו בידו ונותר אצל התובעות (ס' 28-27 לתצהירו ; עמ' 66, ש' 28 - עמ' 67,ש' 28).
- בחקירתו הנגדית של הנתבע 4 הוא טען שנותק מתיבת הדוא"ל שלו ביום 1/4/10 וזאת בסתירה מסוימת לאמירה בתצהירו כי הדבר אירע "באמצע שנת 2010" (עמ' 67, ש' 31 - עמ' 68, ש' 8).
בהמשך לכך הוצג בפני הנתבע 4 מוצג ת/2 - פנייתו בדוא"ל מכתובת ג'ימייל אל מנהלי התובעות ביום 23/3/10 בבקשה לקבל את דו"ח ההתחייבויות המקורי - על אף שלכאורה בתאריך זה הוא היה עדיין בעל גישה למערכת. כמו כן הוצג בפניו מוצג ת/3 - פנייתו בדוא"ל מכתובת ג'ימייל אל אבי בן-חיים ביום 2/4/10, שבה הוא קבל על ביטול תיבת הדוא"ל שלו בחברה מיום 1/4/10 ללא הודעה מוקדמת. בתגובה למסמכים הנ"ל הנתבע 4 טען כי מועד הניתוק אינו זכור לו במדויק (עמ' 68, ש' 20-9).
- בשורה התחתונה, לטענת הנתבע 4 פרטי הלקוחות בקלסרים שצורפו לתצהירו של עת/3 שלומי בן שושן אינם קשורים לשמות שפורטו בדו"ח ההתחייבות המקורי (ס' 61 לתצהירו). לטעמו הדו"ח המקורי הוא "כתב ההרשאה לביצוע ההסכם" ובלעדיו התובעות אינן יכולות לעמוד בנטל להוכיח את תביעתן (ס' 54-51 לתצהירו).
- עת/3 שלומי בן שושן העיד שבמחשבי התובעות יש רשימה בתוכנת "אקסל", שהיא למעשה הטבלה נספח ה' לתצהירו, הכוללת את רשימת לקוחות העבר של הנתבעות 3-1, בניכוי אותם לקוחות שהעבודות עבורם כבר בוצעו (עמ' 33, ש' 32-24 ; עמ' 36, ש' 17-12). לדבריו הוא מעולם לא ראה דו"ח מסודר שמסתכם בהפרש של 95,000 ₪ (עמ' 33, ש' 5-3). להבנתו דו"ח ההתחייבויות המקורי הוא דו"ח "אקסל" מיום 1/4/09, המפרט את שמות הלקוחות, את העבודות שיש להשלים ולבצע ואת סכומי הגביה העתידית, אלא שצורפו אליו לקוחות נוספים לאחר בדיקה והוא איננו מתייחס לסך של 95,000 ₪ (עמ' 34, ש' 27-15 ; עמ' 35, ש' 16-8) או לסך גביה פוטנציאלית של 2,565,000 ₪ (עמ' 34, ש' 31 - עמ' 35, ש' 3).
- עת/4 אבי בן-חיים טען שבמהלך המו"מ הנתבע 4 הציג מצג כי העלות הכספית של ביצוע עסקאות העבר מאוזנת פחות או יותר אל מול התקבולים העתידיים בגינן, בהפרש קטן יחסית של 95,000 ₪ (ס' 28-27 לתצהירו). עת/4 מייחס לנתבעים את המחדל שבאי הצגת הדו"ח המקורי, שעליו הם מבססים את טענותיהם (ס' 45-43 לתצהירו). לדבריו הנתבע 4 הקריא את נתוני צפי העלויות והתקבולים מתוך נייר עבודה אשר נשאר אצלו ולא נמסר ל- עת/4 (עמ' 40, ש' 16-7).
- הסכם ההתקשרות בין הצדדים אינו מזכיר את הדו"ח שנערך על ידי הנתבעים, אלא כאמור מביא בסעיף 6.17 את הצהרות הנתבעות 3-1 מבלי לפרט את מקורן. גם נוסחת ההתחשבנות בסעיף 6.18 כלל איננה מתייחסת לדו"ח הנטען ולא מבססת עליו את החישוב.