מובן שיש להצטער על כך שהצדדים לא השכילו לגשר ביניהם על המחלוקות ללא צורך בהליך משפטי. כך או כך, תהליך הבירור והחישוב בוצע תוך כדי ההליך המשפטי ובסיוע המומחה מטעם בית המשפט.
א'6 - סיכום פרק ההתחשבנות עבור עסקאות העבר
- הוראות ההסכם קבעו נוסחה מפורשת להתחשבנות בין הצדדים, במקרה שבו ייווצר פער בין העלויות להשלמת עסקאות העבר לבין התקבולים, העולה על 220,000 ₪.
- התובעות ערכו דו"ח מרכז, שהצביע על הפרש בסך של 1,058,928 ₪ נכון ליום 30/4/10. חוות דעתו של רו"ח אילן ישינסקי אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט אישרה כי הדו"ח המרכז ותוצאתו הסופית נכונים מבחינה חשבונאית.
- טענת הנתבעים, שהפער הגדול בין ההתחייבויות לבין התקבולים נובע ממחדלי גביה של התובעות, נדחתה.
- הנתבעים טענו לקיומו של דו"ח צפי התחייבויות ותקבולים מקורי אשר אינו מצוי בידם. התובעות שללו את קיומו של הדו"ח במתכונת הנטענת ורק אישרו את קיומו של מאגר לקוחות דינמי ומשתנה. בסופו של דבר המסמך לא הוצג לבית המשפט על ידי מי מהצדדים ואולם אין בכך כדי לפגוע ביכולת לערוך התחשבנות בהתאם לתנאי ההסכם.
- הנתבעים הדגישו בסיכומיהם את הטענה שהתובעות לא סיפקו פילוח של סכום ההפרש בין צפי הגביה לבין הגביה בפועל, וזאת על אף הערות בית המשפט בדיון קדם המשפט מיום 18/3/15. לטעמי הפילוח אכן היה רצוי אך לא הכרחי מבחינת תנאי ההסכם. מכל מקום, הנתונים והמסמכים המלאים עמדו בפני שני הצדדים, אשר בחרו שלא לערוך ולהציג בפני בית המשפט נתוני פילוח של ההפרש.
- נוכח האמור, על הנתבעות 3-1 לשלם לתובעות סך של 1,058,928 ₪.
פרק ב' - ההתחשבנות השוטפת
- לפי הנטען בתצהירו של עת/4 אבי בן-חיים, במשך תקופת ביצוע ההסכם נערכה בין הצדדים התחשבנות שוטפת הדדית על ידי החשב ישראל בלום. הנ"ל ביצע ביום 2/5/10 ריכוז מסכם של ההתחשבנות, אשר לפיו על הנתבעים לשלם לתובעות סך כולל של 108,428 ₪ (ס' 118-117 לתצהיר). אבי בן-חיים שלל את טענות הנתבעים בכתב הגנתם, כי התובעות הסכימו לממן את הוצאות הדלק והטלפון של הנתבע 4 (ס' 121 לתצהירו).
- עה/4 החשב ישראל בלום העיד שאכן ערך התחשבנות בין הצדדים, שנשלחה לאבי בן-חיים ולנתבע 4 ב- 3 הודעות דוא"ל והסתכמה בחוב של הנתבעים לתובעות בסך של 108,428 ₪ (עמ' 59, ש' 25-14).
- רו"ח אילן ישינסקי, המומחה מטעם בית המשפט, ערך בדיקה של הנטען. מסקנתו המפורשת נכתבה בעמ' 9 לחוות דעתו כדלקמן: