(סעיף 26). אותה העת כי"ל (חברת האם של העותרת) הייתה חברה ממשלתית. גם מפעלי ים המלח הייתה חברה ממשלתית. מדובר לכן במנגנון בוררות שנועד לחול בין המדינה לבין חברה ממשלתית בנוגע למשאב טבע ייחודי השייך למדינה, ועל משמעותם אפשרית של הדברים עמדנו לעיל בהרחבה. חוק הזיכיון ושטר הזיכיון אינם כוללים בנדון הוראות של חשאיות ופרטיות וגם לא כל הסכם או ראיה אחרת מהעת ההיא. העותרת גם לא הראתה ולא הוכיחה כאמור שבהליכי הבוררות דנן היה תנאי משתמע כללי של אי גילוי המידע. שנית, העותרת לא טענה למעשה בשום שלב לפני הרשות הציבורית – וגם לא בעתירתה – שהליך הבוררות ככזה חסוי בשל תחולת הסייג של סעיף 9(ב)(7) לחוק. ככל שמדובר בטענה עקרונית של חיסיון, להבדיל מטענה פרטנית, היה על העותרת לטעון לכך במפורש והיא לא עשתה כן.
- עם זאת, ובדומה לאמור לעיל לעניין סעיף 9(ב)(6) לחוק, שעניינו סודות מסחריים ומידע בעל ערך כלכלי כאמור, העלתה העותרת לפניי טענות פרטניות וספציפיות לגבי מסמכים שונים שנמסרו במהלך הליכי הבוררות "על תנאי" של אי גילוי. היא גם טענה בעיקרי הטיעון מטעמה, שהמידע שנמסר למדינה תחת חשאיות "שימש בין היתר כבסיס לכתיבת כתבי הטענות וחוות דעת המומחים אשר נחקרו בחקירות נגדיות" (סעיף 29). טענות אלו של העותרת היה מקום להעלות במפורט לפניי הרשות גם כן, ומשעה שניתנה לעותרת לפי סעיף 13 לחוק, האפשרות להתנגד למסירת המידע (לפי סייגי סעיף 9 לחוק). העותרת חדלה בכך שלא עשתה כן. אלא שבדומה למסקנתי לעניין טענות פרטניות לפי הסייג שבסעיף 9(ב)(6) לחוק, מצאתי לנכון לאפשר לעותרת לטעון בנדון באופן פרטני ולגבי מידע ספציפי שנמסר לפני הרשות הציבורית בהתאם לסעיף 13 לחוק. המועד לטיעון יהיה כאמור לעיל (תוך 144 ימים מיום מתן פסק דיני, כאמור) ולאחריו תקבל הרשות הציבורית החלטה סופית כפי שיקול דעתה. גם בעניין זה, ונוכח הפגיעה האפשרית בצדדים שלישיים נוספים לבד מהעותרת עצמה, המעורבים בבוררות, תשקול הרשות הציבורית את הצורך בנסיבות המקרה בפנייה לגורמים נוספים על מנת שתינתן להם האפשרות להתנגד למסירת המידע לפי סייג זה (וראו פסקה 74 לעיל).
- ער אני גם לשאלה הנוגעת לסעיף 9(ב)(7) סיפא לחוק חופש המידע שעניינו אי חובה של הרשות למסור מידע בשל כך ש"גילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע". בהקשר זה עולה השאלה, אם בעמדה העקרונית של המדינה במקרה שלפניי, שהיא הרשות המינהלית ששיקול הדעת הראשוני בנדון לפי החוק הופקד בידיה, אין משום תוצאה אפשרית של קושי בהמשך קבלת המידע, ובעיקר בנכונות של צדדים לקיים בעתיד הליכי בוררות אל מול המדינה. ניסיון שנצבר בארה"ב לעניין זה הראה שהגם שנחקקה הוראת חוק שמטרתה הייתה עידוד פתרון סכסוכים בדרך אלטרנטיבית אל מול רשויות המינהל הציבורי, נדרש היה לתקן אותה בחלוף מספר שנים כדי לקבוע בה במפורש שהליכים אלה יהיו פטורים
--- סוף עמוד 36 ---