זו, אשר נבחנת כאמור על פי מבחן אובייקטיבי, יכול אותו צד להביא כראיה החלטות שניתנו על ידי הבורר, אשר לטענתו ניתן בהן ביטוי לאותה עילת פסלות לה הוא טוען.
סיכום ביניים
- במקרה דנן מדובר בהחלטה ולא בפסק ביניים ולכן האפשרות להגשת בקשה להעברת הבורר מתפקידו מכוח העילה הקבועה בסעיף 11(1) לחוק הבוררות היתה פתוחה בפני המשיבים (ראו: פסקאות 100-86 לעיל).
בחינתה של בקשה להעברת בורר מתפקידו תיעשה על פי אמות המידה שנקבעו בעניינם של שופטים. כלומר, על צד הטוען לקיומה של עילת פסלות של הבורר להראות באמצעות ראיות אובייקטיביות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את העברתו של הבורר מתפקידו (ראו: פסקאות 119-101 לעיל).
באשר לחובת הנאמנות של הבורר כלפי הצדדים, הרי שזו מוסדרת אף בסעיף 30 לחוק הבוררות המטיל על הבורר בין היתר חובת גילוי מלאה כלפי הצדדים. חובת גילוי זו דורשת כי הבורר יחשוף בפני הצדדים כל מידע שיש בו כדי להשפיע על הליך הבוררות והוא כולל את קשריו של הבורר או מי משותפיו למשרד (ככל שיש לו שותפים) או של מי מהמועסקים אצלו למי מהצדדים או לבאי כוחם או לנושא הבוררות. כפי שציינתי לעיל, על הבורר לבחון האם היה לו או למי משותפיו, עורכי הדין או יתר המועסקים במשרדו (כאשר מדובר בבורר שהוא עורך דין) קשר קודם עם מי מהצדדים או עם נושא הבוררות. כאמור, קשר עם הצדדים יכול שיהיה קשר משפחתי או קשר של קרבה ממשית אחרת או קשר עסקי עם אחד הצדדים. במקום בו חברה הינה צד להליך הבוררות על הבורר לבדוק קשרים אפשריים עם בעלי המניות של החברה ונושאי המשרה בה, וכן קיומם של קשרים אלו בחברות בנות או חברות שלובות של החברה שהיא צד להליך הבוררות. כמו כן, על הבורר לגלות לצדדים באם קיים חשש לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים לבין הליך הבוררות. הדברים יפים כמובן, בשינויים המחוייבים, אף לגבי תאגידים שאינם חברות.
כפי שקבעתי, לא בכל מצב בו הפר הבורר את חובת הגילוי שלו כלפי הצדדים, יוביל הדבר בהכרח למסקנה לפיה יש מקום להעבירו מתפקידו, אולם ייתכן וניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים נגד הבורר. עם זאת, כאשר מדובר בהשמטת מידע על ידי הבורר
--- סוף עמוד 59 ---
שנעשתה בתום לב או כאשר מדובר בהשמטת מידע בעניין זניח ופעוט, ככלל אלה לא תיזקפנה לחובת הבורר (ראו: פסקאות 128-120, לעיל).
הפרת חובת הגילוי כפופה למבחן החשש הממשי למשוא פנים, ככל שהדבר קשור לפסלות בורר. לבסוף, ציינתי כי גם לצדדים להליך הבוררות חובת גילוי אחד כלפי השני וחובה זו דורשת מהם לפעול בשקידה סבירה על מנת לגלות נסיבות שיש בהן כדי למנוע את מינויו של בורר פלוני לתפקיד. צד שיכול היה לדעת באמצעות בדיקה סבירה על מניעות אפשרית של הבורר בשל קשריו לאותו צד או לנושא הבוררות או לבא כוחו, ונמנע מלברר זאת, ככלל יהיה מנוע מלהעלות בהמשך טענה כנגד מינויו של הבורר, והכל בכפוף לנסיבות המקרה (ראו: פסקאות 140-129, לעיל).