בהמשך לאמור, הקיבוץ הודיע לתובעת כי אין בכוונתו לשווק לתובעת את יבול ענביו, גם בשנת 2009.
--- סוף עמוד 20 ---
ביום 23.7.09 התובעת שלחה מכתב התראה לקיבוץ ובו התרתה בקיבוץ כי יקיים התחייבויותיו בהסכם (נספח 14 לתצהיר מישל מרציאנו).
נטען כי בתשובה למכתב זה, הקיבוץ הודיע לתובעת באופן חד צדדי ובמפתיע על ביטול ההסכם בשל אי תשלום דמי הכניסה שהתובעת הייתה מחויבת בהם על פני ההסכם שבין הצדדים. (נספח 15 לתצהיר מישל מרציאנו, מכתב מיום 29.7.09).
נטען כי זו הפעם הראשונה שהקיבוץ טען כנגד התובעת כי זו האחרונה הפרה התחייבויותיה כלפיו ובכך נהג בחוסר תום לב מוחלט, שהלוא, ידע כי תשלומי דמי הכניסה אמורים להיות משולמים בארבעה תשלומים בפריסה של ארבע שנים עד לשנת 2011 ואף היה מודע לכך שעד אותו מועד התובעת עמדה במלוא התחייבויותיה כלפיו כששילמה את התשלום הראשון של דמי הכניסה ובנוסף, השקיעה כספים רבים בנטיעת כרם חדש בקיבוץ.
נטען כי גם בשנת 2009, הקיבוץ לא סיפק לתובעת, את יבול ענביו.
ביום 19.8.09 הגישה התובעת לבית משפט השלום בבאר שבע (ת"א 3514/09) תביעה לאכיפת ההסכם שבינה לבין הקיבוץ, לצד בקשה לקבלת צו מניעה קבוע, סעד הצהרתי, פיצוי כספי וכן בקשה לסעדים זמניים.
נטען כי הקיבוץ ביקש לחדש ההידברות עם התובעת ובפגישות ישירות שנערכו בין הצדדים דרש להוסיף תנאים חדשים להסכם שבין הצדדים.
נטען כי למרות קיומו של משא ומתן מתקדם, הקיבוץ לא שלח מכתב שחרור לאגודת הכורמים לפני ה-31.12.09.
נטען כי התובעת הסיקה מהתנהגות הקיבוץ כי בכוונתו להמשיך ולהפר ההסכם עמה וכי אין בכוונת הקיבוץ לקיים ההסכם ועל כן החלה לנסות לאתר ספקי ענבים אחרים על מנת להתקשר עימם בחוזים ארוכי טווח לאספקת ענבים, זאת על מנת להקטין את נזקיה ולהמשיך לייצר יין.
נטען כי בסוף מאי 2010 התקשרה התובעת בהסכם ארוך טווח לרכישת ענבים ממגדל אחר, החל משנת 2010 ועד לשנת 2035. (נספח 18 לתצהיר מישל מרציאנו).
נטען כי ביום 1.6.10 במסגרת קדם משפט בת"א 3514/09, הציע בית המשפט לצדדים ליתן פסק דין שיאשר את ההסכם המקורי ביניהם, ככתבו וכלשונו. נטען כי הצעת בית המשפט ניתנה לאחר שהקיבוץ הודיע במפתיע כי יהיה מוכן לשקול התקשרות עם התובעת לפי תנאי הסכם המקורי.
--- סוף עמוד 21 ---
נטען כי הודעת הקיבוץ לבית המשפט לא עלתה בקנה אחד עם הודעת הזכויות שקיבל הקיבוץ מאגודת הכורמים, בה הובהר באופן מפורש כי כל חבר שחברותו תיפסק, יחויב להמשיך ולספק את יבול ענביו לאגודת הכורמים באופן בלעדי עד שנת 2015. (נספח יד לתצהיר סהר ). נטען כי גם בהקשר זה, הקיבוץ המשיך להשלות את התובעת, כי אין מניעה, מבחינתו, להתקשר עמה ולשווק לה את יבול ענביו כאשר היה ברור כי מניעה זו קיימת לפחות עד לשנת 2015.