א. ביחס לעדותו של עו"ד מיכאל תשבי- זה נשאל האם ידוע לו על כורמים דוגמת הקיבוץ שהפסיקו את חברותם באגודה בתחילה הוא השיב בשלילה ולאחר מכן שינה עמדתו ואישר כי גם כורמים של הסוכנות יכולים היו להודיע על הפסקת חברותם. אולם, הוא ייצג מעט מאוד כורמי סוכנות והתקשה להביא דוגמאות לכך; נטען כי העיד שהמרצת הפתיחה שנמחקה, עסקה במתן צו מניעה קבוע ואסרה על שיווק שנים קדימה. עוד נטען על ידו כי הם הפסידו את שיווק יבול ענבי שנת 2007, אולם הצילו את כל השאר. עו"ד תשבי, כך
--- סוף עמוד 26 ---
נטען, עומת עם העובדה שצו המניעה נגע רק לשנת 2007 ולא לכל השנים קדימה, או אז חזר בו עו"ד תשבי מעדותו זו (התובעת הפנתה לעמ' 40 ש' 21-31 לפרו'). נטען כי עו"ד תשבי חזר בו גם מדברים עליהם הצהיר כי לאחר שניתן צו מניעה בהליך המשפטי מול אגודת הכורמים, ההסכם בין הקיבוץ לבין התובעת בא אל קיצו. עו"ד תשבי נשאל על כך ששנתיים לאחר שההסכם פקע, לפי דבריו, הוא הודיע בכתב לתובעת על ביטול ההסכם. עו"ד תשבי ניסה להתחמק ממתן תשובה ברורה לכך וטען כי אינו יכול להתכחש למה שהוא כבר כתב אך זה נכתב במענה למה שכתב לו בא כוחה של התובעת. נטען כי עו"ד תשבי התקשה ליישב את הסתירה בין תצהירו, בו טען כי ענבי הקיבוץ אינם נחשבים לאיכותיים במיוחד, עם תצהירו של מנהל המחלקה החקלאית של אגודת הכורמים, שצורף כנספח ה' לתצהירו של סהר ובו צוין בסעיפים 10-13 שענבי הקיבוץ נחשבים לאיכותיים במיוחד וכי האגודה ליוותה במיוחד את הקיבוץ כדי לוודא כי מדובר בענבים איכותיים.
ב. ביחס לעד יורם סהר – נטען כי הוא חזר בו מעדותו בחקירה נגדית לפיה, הצהיר כי הקיבוץ הודיע לאגודה על רצונו לצאת מההסכם עמה ואישר כי הקיבוץ לא הודיע לאגודת הכורמים כי בכוונתו לעזוב. העד, כך נטען, התקשה להסביר את הסתירה בין תצהירו בו ציין כי ענבי הקיבוץ אינם נחשבים איכותיים במיוחד לבין תצהירו של מר אורן שלייף, זה ציין כי ענבי הקיבוץ נחשבים איכותיים במיוחד ומיועדים לסדרות היוקרתיות של כרמל מזרחי (התובעת הפנתה לעמ' 70 לפרו' ש' 17-27); נטען כי בתחילה טען העד שבהסכם נרשם כי קיים סיכון שהקיבוץ לא ישווק כלל את יבול ענביו לתובעת, אולם לבסוף אישר כי לא מצא סעיף כזה בהסכם (עמ' 61 ש' 1-20 לפרו'); באשר למצג שלפיו גופים חקלאיים נוספים כדוגמת הקיבוץ השתחררו מההסכם עם אגודת הכורמים - טען העד כי מדובר במצג שכתב מישל ואשר היה מקובל עליו. לטענת התובעת, מדובר במצג שקרי שכן עו"ד תשבי הסביר בעדותו כי לכורמים סוכנותיים, כדוגמת הקיבוץ, לא הייתה כל אפשרות לפדות את מניותיהם, זאת עד להסדר שנעשה בשנת 2010 ועל כן הם לא הפסיקו את חברותם. עוד טרם ההתקשרות בהסכם עם התובעת, ידע סהר, כי אין גופים חקלאיים כדוגמת הקיבוץ אשר הצליחו להשתחרר מהמחויבות כלפי כרמל מזרחי ופעל באופן שקרי כדי ליצור אצל התובעת את הרושם שהדבר אפשרי ואף התרחש בשנים האחרונות עובר להתקשרותם בהסכם.