התובעת הצהירה כי חתמה על חוזה ארוך טווח עם מגדל אחר לקניית ענבים בשנים 2010 עד 2035 כולל (נספח 18 לתצהירי התובעת). התובעת התעלמה מהשלכות החוזה החלופי, לא יידעה את רואה החשבון שערך מטעמה את חוות הדעת על קיומו וזה לא התחשב בנתון זה בחוות דעתו.
מעיון בחוזה עם הספק האחר, עולה כי הענבים סופקו לתובעת כבר בבציר 2010 והמחיר ששילמה התובעת עבור ענבים אלה, היה נמוך מזה שסוכם עם הקיבוץ. לאור האמור, לא נגרם נזק לתובעת בשנת 2010 וניתן לומר כי התובעת הרוויחה מכך שלא קויים החוזה בינה לבין הקיבוץ.
כנזכר בחוזה עם הספק האחר, אין התחייבות מצד התובעת לתשלום דמי כניסה בסכום של 200 אלף דולר ואין תשלום של 10% מעל מחיר המחירון של האגודה.
התובעת לא ציינה במסמכיה כי רכשה ענבים ממקורות אחרים ולא הציגה מסמכים חשבונאיים שיכולים להעיד על פעילותה הכלכלית. בחקירתו הנגדית נאלץ מרציאנו להודות כי התובעת רכשה
--- סוף עמוד 37 ---
ענבים ממקורות אחרים בשנים 2007 ו-2009 (הנתבע הפנה לעדות מרציאנו בעמ' 37 ש' 27-30 לפרו' ובעמ' 38 ש' 13-26 לפרו'). התובעת צמצמה את נזקיה וטענת מרציאנו לפיה הוא נאלץ לשלם בין 20 ל- 30 אחוז יותר בגין רכישת ענבים מספקים אחרים, נטענה בעלמא ולא נתמכה בראיות.
פגמים בחוות דעתו של רו"ח רוזנבלט:
הקיבוץ טען לקיומם של פגמים וליקויים בחוות הדעת מטעם התובעת, כמפורט להלן:
א. אין המדובר במומחה אובייקטיבי שכן חוות הדעת נערכה על ידי מי שהיה רואה החשבון / מבקר החברה עד שנת 2011 וזה ערך את חוות דעתו בעת שהוא הועסק אצל התובעת.
ב. לחוות הדעת לא צורפו אסמכתאות רלוונטיות, לרבות מאזנים ודוחות כספיים. טענות התובעת נטענו בעלמא ולא גובו במסמכים אובייקטיבים.
ג. הדוחות הכספיים לשנים הרלוונטיות לא נמסרו למומחה; זה העיד כי לצורך הערכת מחירי היין הצפויים, הוא בדק חשבוניות משנת 2007 בלבד, הגם שהודה כי לא ניתן להשוות בין מחירי היין, כיום לבין מחירי היין לפני מספר שנים והוא אינו יודע לומר אם אלה עלו או ירדו. נטען כי הערכת מחירים משוערת לשנים 2009 ו-2010 על בסיס חשבוניות מדגמיות משנת 2007 בלבד, הינה שגויה ולא ניתן לסמוך עליה.
המומחה הודה כי לא בדק את השנים 2009 ו-2010 והדוחות הכספיים של החברה נכון לשנים 2009 ו-2010 כלל לא היו בפניו. מרציאנו טען אמנם כי נתן לרוזנבלט דוחות כספיים לשנים 2008-2011, אולם המומחה שלל זאת. סתירה זו מלמדת כי אחד משניהם לא אמר אמת.