בחקירתו הנגדית הוא נשאל מדוע דרש את הכסף חזרה אם ההסכם תקף והשיב (עמ' 34 ש' 19-20) "אני קיבלתי מכה. גם לא קיבלתי ענבים וגם אתה רוצה שאשאיר 50 אלף דולר? חוץ מזה שלא קיבלתי אותם אלא אחרי זמן וגם הייתי צריך להפקיד שיק להבטיח את שנת 2008".
מרציאנו אישר כי השיקים החלופיים שהוא נדרש לתת, היו מתוארכים למועדים דחויים.
בהמשך הוא נשאל "אבל על פי ההסכם משנת 2007 היית אמור להקדים ולשלם 50 אלף דולר. אז איך שיק דחוי מקיים את הדרישה הזאת?" ועל כך השיב (עמ' 34 ש' 25) "קודם כל, בזמן שנתתי את השיק זה היה לפני הסיכום שאני לא אקבל ענבים בשנת 2008. עובר 2008 והשיק עדיין אצלו. מגיע ל-2009 ואני רואה שאני עדיין לא מקבל את הענבים. אז אני הולך לבית משפט בבקשה לקבל צו מניעה, בדיון בית המשפט שואל אותו אם הוא החזיר לי את השיק והוא אומר השיק נמצא אצלי ואחרי הדיון בצו מניעה הוא מחזיר לי את השיק". מרציאנו אישר כי השיק לא הופקד והסכום האמור לא נפרע, אולם ציין "השיק הזה יש מהות בצידו לא מדובר בנייר חסר משמעות." (עמ' 34 ש' 31).
לעד נאמר "זה שהשיק לא הופקד זה חסר משמעות? היה מותר להם להפקיד אותו?" ותשובתו לכך (עמ' 35 ש' 1) "יש כסף ויש הסכמים. אני עומד בהסכמים. דרשו ממני שיק ונתתי." עוד ציין כי אם
--- סוף עמוד 78 ---
בחודש מאי 2008 הייתה נחתמת התוספת לחוזה, השיק היה מופקד, אולם הקיבוץ לא שלח מכתב הסתלקות מכרמל מזרחי.
גם עה/2, סהר, העיד על הפגישה בין הצדדים בשלב שלאחר הדיון בבקשה לצו מניעה, עת נשאל "אחרי הדיון בבית המשפט, אתם מצד אחד החזרתם לתובעת את השיקים בעבור דמי הכניסה בסך של 50,000 דולר ובאותו מעמד קיבלתם 4 שיקים באותו סכום לפירעון שנה אחרי, זה נכון?" והשיב (עמ' 65 ש' 16 ואילך) "היתה פגישה, ובפגישה היתה שיחה על איך ממשיכים. בשיחה זו מישל רצה לעשות שינוי בהסכם, לגבי שנת 2008, שהוא לא רוצה שנספק לו את הענבים כי זו שנת שמיטה. היתה שיחה. מישל רצה גם שינויים בהתחייבויות המשפטיות והוא הציע שיתן שיקים קדימה במקום הכסף שהוחזר. אכן ניתנו שיקים, שלא נעשה בהם כל שימוש והם הוחזרו. מישל קיבל אותם חזרה." סהר נשאל מתי מישל קיבל את השיקים בחזרה והשיב "ברגע שהוא ביקש הוא קיבל" (עמ' 65 ש' 22). בהמשך לתשובה זו הוא נשאל האם היה זה אחרי שמישל הגיש את ההליך המשפטי ותשובתו (עמ' 65 ש' 24 ואילך) "כן, זה לקח הרבה זמן. אבל ברגע שהוא ביקש, הוא קיבל. הקיבוץ לא עשה בהם שום שימוש מעולם."